שלום. יש לי חבר רציני כבר שנה ובעזרת ה' בקרוב נתחתן. אני בחורה מאוד ביישנית, אז רק בזמן האחרון התחלתי לבקר בבית שלו. אמא שלו מאוד נעלבת שאני לא באה לעיתים קרובות (מכוון שהמשפחה שלו מאוד מגובשת וחמה. ואני ביישנית וסגורה, קשה לי להרגיש בנוח וקשה לי עם רושם ראשוני). אז אני מרגישה שעל כל דבר קטן היא מחפשת לריב איתי. חבר שלי משרת בצבא בחיל קרבי, בכל יציאה שלו שלא לצורך, ההאשמות מכוונות אליי. אני מרגישה שכל החלטה של חבר שלי וכל דבר שהוא עושה, תמיד אני יוצאת האשמה. תמיד הכל בגללי. אמא שלו אישה מאוד אקטיבית והיא לא מתביישת לכעוס עליי ולדבר אליי בצורה תוקפנית וישירה, ואני מאוד נעלבת. כי אני אוהבת את חבר שלי ורוצה רק בטובתו. (היא יודעת את זה) אז יוצא, שבסיום השיחות שלי עם אמא שלו, אני תמיד בוכה ונכנסת למחשבות אולי להפרד מחבר שלי. זה מטריד אותי מאוד מכוון שכל המכרים שלי (גם המשפחה) אמרו לי שאם המצב כזה, עדיף לי להפרד מחבר שלי בשביל לחסוך לי וילדים שלנו סבל בעתיד. הרי ידוע שחמות כאלו ינהלו את החיים של ילדיהם, ואני לא רוצה לקחת חלק בזה. יש לציין שאני מאוד אוהבת את חבר שלי ואנחנו מדברים על חתונה הרבה. אני לא רוצה ולא מוכנה לנתק איתו קשר בגלל אמא שלו ולהפסיד הזדמנות להיות מאושרת עם גבר מדהים! אני בבעיה רצינית. אודה לכם אם תעזרו לי. תודה.



תשובה

שלום לך קשה לי להיות בטוחה האם הבעיה היא הביישנות וההסתייגות שלך או חוסר הגבולות שלה. את חושבת על חתונה וזה דבר מספיק חשוב בשביל ללכת להתייעץ (מספר קטן של פגישות) עם איש מקצוע. מכון שילה יכול לעזור לך למצוא משהו מתאים. בברכה נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה