ללא נושא

שלום רב. אני אמא לבן בכור בן 23.5 שהשתחרר לפני כ-8 חודשים מהצבא.את הפסיכומטרי עבר בהצלחה. כמה חודשים לא עשה כלום ורק מול המחשב עד "שנקעה נפשנו" וב"ה היום הוא עובד בחנות במשמרות. כמובן כשהוא בבית הוא תמיד מול המחשב עם משחקים.חשבתי שלקראת שנה הבאה הוא ירשם לאוניברסיטה אך נכונה לי אכזבה כי הוא לא כ"כ יודע מה ללמוד למרות שבעבר רצה להירשם למינהל עסקים. אני חושבת שהבעיה אצלו שהוא פשוט מפחד מהתמודדות בחוץ ואולי עזיבת הבית שהוא באופן טבעי המקום הכי מוגן, קשה לו. עלי לציין כי הוא בחור טוב עם ראש על הכתפיים , חכם, ובאמת ילד טוב, אך כל הזמן הוא מול המחשב וזה בעיה שמאוד מפריעה לי. ניסיתי כבר פעמים מספר לשוחח איתו וכל פעם הטונים עולים וזה רק פוגע בהמשך השיחה ולא יוצא מזה שום תועלת. אני חושבת שדי במתכוון הוא לא רוצה ללמוד השנה, כי הוא לא מוכן שאני אגיד לו מה לעשות, אבל מצד שני אצלו זה יכול לקחת עוד כמה שנים ולמצב הזה אני לא מוכנה להגיע. אשמח ליעוץ ולהכוונה.תודה.

תשובה

שלום רב, ההתרשמות ממה שאת מתארת שהבן נמצא בשלב מעבר ומעין משבר של חיפוש עצמי, הבשלה רגשית, בגרות ויציאה משלב של תלות בהורים לעצמאות, או משהו כזה.כרגע הוא לא מוכן לשתף אותך בעולמו הפנימי ומה שעובר עליו, והתגובות שלך מלחיצות ומרגיזות אותו. לא ברור האם לבעלך יש קשר יותר טוב איתו או לא. חשוב למצוא מישהו שיכול לתקשר איתו טוב יותר ולנסות להבין מה קורה. במידה ואין מישהו כזה בסביבה רצוי לנסות להפנות אותו ליעוץ, אולי הכוון תעסוקתי, וגם נסיון להבין מה קורה לו מבחינה רגשית. במקביל, תחשבו כהורים מה הגבולות המקובלים עליכם בבית, ובכך לצמצם את שעות המחשב, מה הדרישות ממנו כחובות מינמלים כמי שגר בבית. כרגע זה נראה כשלב קשה ולא מצב מדאיג, אבל עדיין דרושה מצדכם מעורבות אקטיבית אך רגישה למה שמתאים לו. בהצלחה.