חג הפסח קרב ובא, ובעמותת "במעגלי צדק" ממנפים את יציאת מצריים הרחוקה לטובת קצת צדק חברתי בארץ הקודש. "ליל סדר חברתי" התקיים ביום ראשון במדרחוב ירושלים, ברוב הוד והדר. קבוצות הנוער של עמותת במעגלי צדק קיבצו סביב שולחן הסדר, שהוקם באמצע המדרחוב, סטודנטים, חברי תנועות נוער שונות, נציגי עמותות חברתיות, תושבי ירושלים, בעלי צרכים מיוחדים ועוברים ושבים, ויחד איתם קראו לתיקון ארבע עוולות חברתיות, בהקבלה לארבע לשונות הגאולה: שיפור התחבורה הציבורית למען תושבי הפריפריה ואיכות הסביבה, העסקה הוגנת וצמצום השימוש בחברות קבלן, הנגשת מבנים ציבוריים לציבור הנכים, וצמצום הפערים החברתיים בישראל.



מיטב, אחראית תחום עובדי הקבלן בעמותת מעגלי צדק, מספרת מי שהרימו את שולחן הסדר החברתי במדרחוב הם חברי קבוצות הנוער של העמותה, בגיל תיכון, שעשו זאת ביוזמה אישית וללא תקציב: "יש לנו שתי קבוצות נוער שפועלות לשינוי חברתי, כל אחת מונה 20 חברה דתיים וחילונים, בנים ובנות. קבוצה אחת פועלת אחת להנגשת אצטדיון מלחה, יחד עם קבוצת הנכים של בית הלוחם, והקבוצה השנייה פועלת להנגשת המתנ"ס במוסררה. כחלק מהרצון להעלות את הבעיות החברתיות אל פני השטח, הגיעו הקבוצות למדרחוב, בשעה ארבע אחר הצהריים, בנו שם שולחן גדול, וקראו עליו ארבע עוולות חברתיות ואת אופן התיקון שלהן. לדוגמא, כנגד עוול מיעוט התחבורה הציבורית הוצג התיקון בדמות עמותת "מגמה ירוקה" שאחד מנציגיה הסביר מה ניתן לעשות. כנגד עוול העוני והפערים החברתיים הגיעו נציגי "קרן פסיפס", שמנסה לצמצם את הפערים החברתיים על ידי הקצאת כספים לאנשים פרטיים, המשתמשים בהם לצורך קידום אמיתי - רכישת השכלה, קניית ציוד מקצועי, אבחונים פסיכו דידקטיים לילדים.


האירוע נערך בשעה העמוסה של המדרחוב, כשאנשים קונים ועוברים מחנות לחנות. המוני אנשים הגיעו והזדהו, חלקם ישבו סביב השולחן והשתתפו. בסך הכול היה מצוין".


פרויקט נוסף שהרימה העמותה הוא ההגדה החברתית לליל הסדר, הכוללת בתוכה את הסדר המסורתי ולצידו פירושים וטקסטים מגוונים: מרוחניות חסידית, דרך כתבים של הוגי דעות קלאסיים ואקטואליים ועד למשחקי משפחה. בין הכותבים שוכנים זה לצד זה בניחותא מהאטמה גנדי, הרב שלמה קרליבך, הרב יוסף אלישיב, איה כורם, ליאונרדו דה וינצי, הרב עובדיה יוסף, עמנואל קאנט, ומרים ילן שטקליס.
כפרויקטים רבים אחרים מבית היוצר של "במעגלי צדק", גם ההגדה החדשה מנסה לפתח דיון ציבורי, רכוב על גבו של ליל הסדר, תוך עיסוק בתכנים חברתיים אקטואליים - מטקסט העוסק ב"ביעור החמץ החברתי", הלא הוא התופעות החברתיות הרעות אותן יש לבער, ועד לטקסטים הקוראים את עבדות מצריים בלבוש מודרני של עובדי הקבלן.