פולמוס בכוס תה
האקטואליה די משעממת לאחרונה, כך ש"בעולם קטן" החליטו לייצר פולמוס כדי לסחוט כותרת. בשבוע שעבר כתב ארי אודס במאמר הפתיחה על הקשר בין דתל"שים לתיכונים הדתיים - והנה השבוע לא פחות מארבע תגובות לנאמר: הרב אהרן טרופ, הרב יניב חניא, הרב עמיחי גורדין וארי אודס עצמו. ארבע תגובות שונות הולידו עמוד מלא ברברת וקשקשת וטחינת מים. בסך המילים הקצוב לא היה ניתן להגיע לשום קביעה אמיתית - וכך קיבלו הקוראים סלט קצוץ של סיסמאות מהבויעדם, כאילו נתבקשו הכותבים לסייע בניקיונות לפסח.
כי זה פשוט כמו לחמם במיקרו: מרימים כמה טלפונים כדי שכבוד הרב יכתוב איזה 400-500 מילים על המאמר מהשבוע שעבר. במקרים דחוקים יש גם "לנדנד" לכותב לאחר יומיים-שלושה, כי תכף כבר נסגר הגיליון. אחר כך לוקחים את הכל ומדביקים זה על יד זה ומוסיפים כותרת ומשפט מפתח ומעתיקים אל העמוד הראשי את המילה המרטיטה: "פולמוס". סופקים כפיים, מרימים לחיים - סגרנו גיליון.
אם כבר מדברים על אתגרים גדולים, נניח לרגע לתיכונים הדתיים ואפילו לדתל"שים. אתגר גדול יהיה לקחת נושא ולעסוק בו באמת, לרדת לעומקו של עניין מתוך רצון ברור גם להגיד משהו ולא רק למלא מסגרת במילים.
ציירי לך שפם
בואו נשחק משחק אסוציאציות קצר: מי מהעלונים מסוגל להכריז על תחרות ציור קריקטורות? אני מניח שאחרי "עולם קטן", "מצב הרוח" או "מקורי" - הייתם מתייאשים. מה מפתיע לקרוא השבת, דווקא ב"קוממיות", על תחרות קריקטורות היסטרית ונושאת פרסים, שתוצאותיה יפורסמו קבל עם ומדינה בשבת הגדול. הציורים, רשמו לעצמכם, יעסקו בענייני פסח ואותם יש לשלוח בדוא"ל. בהצלחה.
בתוך עצמו הוא גר
פוטנציאל גדול טמון בין דפיו של "מעט מן האור", פוטנציאל שנכנס להילוך מהיר עם כניסתה של מרים הופמן למערכת העלון. על כך כבר הרחבתי בעבר, תחסכו לי. אולם, לצד היצירתיות המקורית הבאה לידי ביטוי במדורים לא שגרתיים, יש בו איזו מחוייבות יתר לעיסוק עצמי. אותו ליקוי מכרסם גם ב"מקורי" הצעיר - והוא טישטוש הגבולות בין הפרסומי לתוכני. למאמרים ולמדורים מסתננים באופן קבוע חומרים שמקומם בזירת המודעות הפרסומיות: מוצרים חדשים של הוצאת "בית אל" או פעילויות חדשות של עמותות מקורבות. ב"מקורי", אין צורך להרחיב, חזות הכל הוא קידום ענייניו של "מקור ראשון" ומוצריו.
לפני שאתם רצים לטקבק: ברור שזכותם המלאה של העלונים לעשות בדפיהם ככל העולה על רוחם. אני הקטן רק באתי לספר באוזניהם כי התנהלות שכזו מזכירה לי את הפעמים בהן רופא המשפחה ממליץ דווקא על הכדור של החברה ההיא, איתה יש לו (או לקופ"ח) הסכם ממוני. כן, זה מקובל וזה אפשרי - אבל זה בהחלט לא מריח טוב.
פסטיבל שליט
לנועם ואביבה שליט אין יותר מדיי פנאי או חשק לעלעל בעלוני השבת - לכן מן הסתם פספסו את העלון האחרון של "ארץ ישראל שלנו", שהוקדש ברובו למאבק נגד עסקת שליט. המאבק, אני חייב להודות, לגיטימי ולוקחים בו חלק לא מעט עיתונאים גם במערכות אחרות. אמנם, זו הטרמינולוגיה שעושה את ההבדל בין מאבק הגון למלחמת בוץ: שימוש במושג כמו "פסטיבל שליט" כשמושאו יושב למעלה משלוש שנים בשבי החמאס, הינו חסר לב.
וביום השביעי/ השמיני, וינפש
פרסום אגרסיבי למלון "סול מרין" תקף השבת את העלונים השונים - בחלקם פורסמו 3 מודעות שונות: האחת מציעה יום שני חינם, אחרת - שבת חינם ומודעה נוספת מדברת על יומיים חינם. נראה כי מדובר באותו מבצע; אני, שמעולם לא הייתי חזק במתמטיקה, התבלבלתי.
וול סטריט פינת פתח תקווה
בשבוע שעבר כתבתי על הברנזה החדשה של "שבתון" - עורכי דין ורואי חשבון. הנה השבת מתפרסם בו מאמר שקובע כי גביית מס גבוה הרי היא כגזילה. הכותרת הזו מתבססת על פרשת השבוע בשלל הוכחות שונות, שמגיעות עד שלטון הרומאים. בקרוב מדור קבוע: "מדד ת"א 100 בראי פרשת-השבוע".
שאפו
טרם הספקתי להודות ל"באהבה ובאמונה" על העיצוב החדש, שמאפשר סוף כל סוף גם לקרוא את העלון ולא רק לגנוז אותו. אשריכם.
להדלפות, תגובות, דיווחים ותחינות לממטרים פזורים: mealel@kipa.co.il