פרשיות השבוע

יום גוש קטיף צויין השבוע באופן רשמי במערכת החינוך. עכשיו, כשזה רשמי, כדאי לחשוב קצת יותר על תוכנו של היום הזה. בין חומרי הלימוד וההצעות שהוצעו למורים ולמנהלים, שימשו בערבובייא זכרונות מההתיישבות עצמה בגוש קטיף, וזכרונות מהעקירה ומהמאבק נגדה. למה זה נקרא ערבובייא? כי מדובר בשני דברים שונים. יישובי גוש קטיף על כל מה שכלול בהם - הרוח, החלוציות, התורה, עבודת האדמה, אורח החיים וכו הם דברים שצריך לזכור ולשמר, כדי שלא נאבד אותם. את המאבק לא צריך לשמר. אפשר אולי לדבר עליו ולדון איך הוא היה צריך להתבצע, אבל את היום הרשמי במערכת החינוך צריך להקדיש לערכים עצמם שנשארו לנו מגוש קטיף. שלא נאבד גם אותם.

עמוס עוז אמר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ורבני צהר, שלדעתו צריך להפוך את יום השבת במדינת ישראל ליום של רוח ותרבות, במקום יום של שופינג בקניונים. האייטם עשה לו כנפיים, והשמועה שעמוס עוז אמר לסגור את הקניונים בשבת התפשטה במהירות, כשהשמועה היותר חשובה היא שהוא בכלל השתתף בכנס של רבני צהר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ושהתקיים בכלל כנס כזה. זאת הבשורה המשמעותית בסיפור הזה. מעבר לזה, אין בעיה שעמוס עוז ינסה להציל את מה שנשאר מהתרבות הישראלית האיכותית, לפני שהתת-תרבות זוללת הרייטינג תכבוש אותה סופית. אדרבה, המדור מתפלא על הרבנים שהשתתפו באותו כנס, שלא יצאו בקריאה דומה להפוך את יום השבת לרוחני יותר, במקום יום של שופינג באיזור של העלונים בבית הכנסת, ודיונים על פוליטיקה בספסלים האחוריים.

למה לי פוליטיקה

השבועות האחרונים היו גדושים באייטמי-בחירות, ולכן לא יצא למדור להתייחס לגירסה החדשה של אתר האינטרנט של ישיבות ההסדר. אז ככה: יש גירסה חדשה לאתר האינטרנט של ישיבות ההסדר, ומדובר בגירסה רצינית למדי, הכוללת מידע על מסלול ההסדר, מאמרים בנושא, רשימה של כל הישיבות עם כתובות וטלפונים ועוד.

מה היא איננה כוללת? מידע אמיתי לשמיניסט שמחפש ישיבה. השמיניסט הממוצע רוצה לדעת מה בדיוק ההבדלים בין הישיבות, איזו ישיבה שייכת לקו ואיזו ישיבה קשורה לגוש, איזו ישיבה התפצלה מאיזו ישיבה, איזו ישיבה לא תכניס בחיים ספרים של איזו ישיבה לבית המדרש וכן הלאה. האתר שמיועד בעיקר לחברה שהולכים לבחור ישיבה, וזה מה שמעניין אותם בדרך כלל, ובכל זאת אין בו זכר לכל הפוליטיקה הזאת.

וטוב שכך.

ואם בישיבות הסדר עסקינן, אז מסתבר שעוד לפני שחודש אדר נכנס, יש כאלה שכבר מריחים את פסח. לא, לא רק בתי מלון, גם הרבנות הצבאית. לפני פסח דאשתקד הרבנות הצבאית, בשיתוף איגוד ישיבות ההסדר, גייסה לשורותיה את תלמידי הישיבות שנמצאים בשל"ת (שירות ללא תשלום, השלב במסלול ההסדר שבו לא משרתים בפועל בצה"ל אבל משתייכים אליו) לצורך הכשרת מטבחים צה"ליים לפסח ועריכת סדרים בבסיסים בחג עצמו. המדור קבל אז על כך שאנשים לא התנדבו מעצמם לערוך סדרים בצבא, וכל השאר קבלו על כך שמגייסים אותם בעל כרחם בשביל זה. השבוע נשלחה שוב הודעה לישיבות ההסדר על גיוס ל"מבצע פסח", אבל הפעם בשלב ראשון אין שיבוצים לעריכת סדרים, אלא רק לעבודות הכשרה לפסח, בתקווה שחברה יתנדבו מעצמם גם למשימה של עריכת ליל הסדר עבור אלה שנמצאים רחוק מהבית (ולא מפני שההורים בחרו מלון בצפון). אז הקבילה נגד הגיוס בכוח נענתה; עכשיו נקווה שגם הקבילה על כך שחסרים מתנדבים לא תהיה רלוונטית. אנחנו בעד קירוב לבבות כל השנה, אז מה נשתנה הלילה הזה?

הילכו שניהם יחדיו - האמנם?!

שכוייח השבוע שוב מוענק לגוף שאירגן יום עיון, והפעם מדובר במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר אילן, שערך השבוע יום עיון בנושא "תורה ומדע, הלכה והגות". גם הפעם המדור לא השתתף בכנס עצמו, ורשימת נושאי השיחות הספיקה כדי להרשים אותו, גם בלי לשמוע את השיחות עצמן. עם זאת, ועם כל המאמצים וההשתדלות לא להיות קטנוני מדי, המדור לא היה יכול להתעלם מאחד הנושאים בלו"ז שצד את עינו. ימי עיון, אתם יודעים. הכותרות תמיד אותו דבר ("האמנם?", "הילכו שניהם יחדיו?", "X בראי ה..." וכיו"ב), כשחלק מהמילים מתחלפות (תורה, דמוקרטיה, תקשורת, רפואה, וכיו"ב) בקומבינציות שונות (רפואה בראי ההלכה, הלכה בראי הרפואה, תורה ודמוקרטיה - הילכו שניהם יחדיו, וכיו"ב). הפעם, יצאה למנסח הלו"ז שורה כזאת: "עזרה לזולת, מבט פסיכולוגי ומבט תורני, הילכו שניהם יחדיו?"

גם אתם ספרתם ומצאתם שלושה נושאים? יפה. אבל זה יום עיון, ולכן חייבים להיות פה איזשהם שניים שהולכים יחדיו, גם אם הם בעצם שלושה. תמיד תהיה כותרת שתנוסח כך, לפחות עד שמישהו יארגן יום עיון על ימי עיון בראי היהדות.

ותהייה קטנה לסיום

מכון לב קיים השבוע יום פתוח למעוניינים להצטרף לשורותיו, והמדור מנצל זאת לפנות אליו בבקשה להסביר לנו אחת ולתמיד: למה, לכל הרוחות, העובדה שראשי התיבות של מהנדס ירא שמיים הם "מיר"ש" מהווה סיבה ללמוד הנדסאות? צריך ללמוד במכון לב כדי להבין כאלה דברים?

בברכת ראש חודש אדר ביום שלישי ולמחרתו ביום רביעי, והפעם שיבוא עלינו ועל כל ישראל לטובה.