הדיון שעוררה מפלגת ישראל ביתנו סביב "ברית הזוגיות" נמשך. ש"ס ויהדות התורה נגד, בישראל ביתנו מציבים אותה כתנאי. הרב יוסף שלום אלישיב מתנגד בצורה גורפת, והרב בקשי דורון דווקא בעד. הרב רוזן טוען כי היתרונות רבים מהחסרונות, והרב רפי פוירשטין מתנגד בתוקף. כעת מצטרף רבה של ישיבת פתח תקווה, הרב יובל שרלו, לדיון, ובמאמר המתפרסם באתר ישיבת פתח תקווה הוא מביע תמיכה בייסוד שני מסלולים: מסלול נישואין עיקרי, דרך הרבנות, ומסלול משני שיאפשר למי שאינו יכול להתחתן באמצעות הרבנות, לעשות זאת בצורה אזרחית: "באופן אישי אני תומך מלכתחילה, ולא רק כאמצעי כניעה, במציאת הסכמת ביניים שתותיר את מסלול הנישואין כדת משה וישראל כדרך העיקרית והבסיסית, אך תפתור את בעיית הזוגות הרבים המנסים להינשא".
במאמרו טוען הרב שרלו כי הדיון איננו בשדה ההלכתי הטהור אלא בשדה הזהות של מדינת ישראל: "השאלה הנתונה בדיון היא האם על מדינת ישראל כמדינה יהודית לעצב את ההכרה שלה כמדינה בנישואין לאור עקרונות ההלכה והמסורת היהודית, או שהמדינה צריכה להתנתק מהיהדות ולקבוע כללים אחרים להכרה בנישואין". לדבריו, המצב בפועל מאפשר ממילא נישואין שלא על פי ההלכה - בין אם על ידי נישואין אזרחיים בחו"ל המוכרים על ידי המדינה, ובין אם על ידי פסיקת בית המשפט העליון, המבטלת כמעט לחלוטין את ההבדלים בין זוג נשוי לזוג שאינו נשוי.
בהמשך מונה הרב שרלו את יתרונות ברית הזוגיות לעומת חסרונותיה: היתרונות כוללים מתן אפשרות חיתון חוקית לעשרות אלפי אנשים שאינם יכולים להינשא על פי ההלכה: גויים שאינם שייכים לעדה דתית כלשהי וזוגות המנועים מלהתחתן על פי ההלכה. יתרון נוסף הוא מניעת בעיות הלכתיות - אדם שלא מתחתן על פי ההלכה, אינו יכול לפגוע בהלכה ביצירת בעיות של ממזרות, עגינות, סירוב גט וניאוף. כמו כן, במידה ולאנשים המעוניינים בכך יהיה מסלול משני, פוסקי הלכה בנושא יוכלו ליהנות מחופש פסיקה מלא, מכיוון שההלכה לא תיכפה את עצמה על אנשים שאינם מעוניינים בכך אלא תהיה וולונטרית. מעבר לזאת, אומר הרב שרלו, ברית הזוגיות איננה יוצרת מצב עקרוני חדש, שכן זוגות המעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים עושים זאת ממילא בחו"ל.
בין החסרונות המצויים בברית הזוגיות מונה הרב שרלו "שבירה של מרכיב מהותי, בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. מדובר בקריסה נוספת של הזהות הקולקטיבית המיוחדת של המדינה כמדינה יהודית". בנוסף, עולה החשש כי יצירת מסלול נוסף לנישואין תגרום לאנשים שבמצב הקיים היו מתחתנים דרך הרבנות, לעשות זאת בעתיד דרך המסלול האזרחי, לא בשל הכרעה עקרונית אלא בשל אווירה חברתית שתשתלט על המרחב הציבורי. החיסרון המשמעותי ביותר שמעלה הרב שרלו בברית הזוגיות הוא ההצהרה הציבורית שבייסוד חוק כזה - " הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם (מדינת ישראל) מכניסה לתוך ספר חוקיה הכרה לגיטימית בנישואי תערובת. בימים בהם העם היהודי נלחם על עצם קיומו בתפוצות, וסובל מהתבוללות בהיקפים המאיימים על שרידותו, מדובר במסר נורא לקהילות היהודיות שברחבי העולם".
על אף החסרונות, כאמור, נוטה הרב שרלו לתמוך ביצירת שני מסלולים: מסלול עיקרי שיאפשר נישואין בין יהודי ליהודיה רק דרך הרבנות. אם הרבנות מסרבת מסיבות שונות להשיא את בני הזוג, ייפתח למענם מסלול משני של נישואין אזרחיים.
את מאמרו מסיים הרב שרלו בצער על היעדרה של הציונות הדתית מן השיח הציבורי: "בשל הכרעות שנערכו בה בשלושים השנים האחרונות, דחקה הציונות הדתית את עצמה לפינה, ואין היא מהווה פקטור כלשהו בדיון מהותי זה... לעמדה דתית הרואה בן בהלכה והן במדינה יסודות רוחניים מהותיים אין כל משמעות... הדבר נובע מהעובדה שזה מה שאנחנו עצמנו בחרנו לעשות ולהיות, ולא בגלל שמישהו אחר אינו סופר אותנו".