במערכת הבחירות הקודמת, אמרו שזאת מערכת הבחירות הרדומה ביותר מאז קום המדינה. במערכת הבחירות הנוכחית, יש פרסומות בטלויזיה שמתחננות בפני הציבור ללכת להצביע. במערכת הבחירות הבאה רק מי שבאמת איכפת לו ומי שבאמת משעמם לו ילכו לקלפי. במערכת הבחירות שאחריה, גם מי שישעמם לו לא ימצא עניין מיוחד בבחירות, ונישאר רק עם מי שבאמת איכפת לו. גם במערכת הבחירות שאחר כך רק מי שבאמת איכפת לו יצביע, אבל יהיו הרבה פחות אנשים כאלה. במערכת הבחירות שלאחר מכן, יצביעו רק המתמודדים ובני משפחותיהם, כמה שמאלנים/ליכודניקים אידיאליסטים והציבור הדתי-לאומי. בהנחה שבין מערכת בחירות לחברתה תחלופנה בממוצע שנתיים, ואולי אפילו פחות, ממש עוד מעט נגיע למצב שבו רוב המצביעים לכנסת יבואו מהציבור הדתי-לאומי. לא כולם, אבל חלק גדול מאוד. או אז, נוכל להגשים סוף סוף את חזוננו הגדול.

שהוא, כמובן, להתפצל לעשרים מפלגות.

סיכום שבועי:

בשטח: לעת עתה בשולי הכבישים, כנראה מפני שיש להם הכי הרבה פעילים מהסוג שבאמת מוסר את נפשו על תליית שלטים בכל מקום.


סקרים:
בסקרים היתר אובייקטיבים, היהודים והלאומים עדיין מתנדנדים בין 3 ל-4. כלומר, כרגע שתי הרשימות בפנים, השאלה היא האם הרב וולפא ומרזל יזכו לנציג מטעמם בכנסת, או שסלומיאנסקי ימשיך להיות הכתובת לכל מוסד דתי שזקוק לתקציבים. בכל אופן, לפי כל הסקרים, נראה שהמפלגה שתצבור הכי קולות, תהיה זאת שתשכנע הכי הרבה עולים חדשים שליברמן זה בעצם המפלגה שלהם.



קמפיינים: המדור ניסה להבין דווקא את הקמפיינים של המפלגות החרדיות. הוא התחיל מהשלט "מנהיג אמיתי חברתי" של ש"ס, ניסה להבין למה לא "מנהיג חברתי אמיתי" - זה נשמע יותר טוב, ואז נזכר שזאת כבר היתה הסיסמה של אלי ישי בבחירות הקודמות, כמו עוד כמה סיסמאות בקמפיין של ש"ס שעושות סיבוב שני. האמת? למה לא. להחזיר עטרה ליושנה. אבל מה שלא היה ברור זה למה "האחריות מחייבת" להצביע יהדות התורה. אולי זה מופנה כלפי כל החרדים האשכנזיים (כולל כמה רבנים) שהביעו לאחרונה את אכזבתם מ"אגודה" והחלטתם לערוק לש"ס. שזה בכלל החזרת עטרה ליושנה. אולי הם עוד יקומו לסליחות בחודש אלול.


ובעיתונות הכללית:
כל זה לא עניין שם אף אחד. הציבור הדתי הוא סוגייה שעולה פעמים רבות לכותרות, אבל הפעם אף אחד אינו מוצא עניין בשתי מפלגות קטנות. גם המאמרים הספורים שהתייחסו אליהן, עשו זאת בלעג למה שנשאר מהמחנה הדתי-לאומי שמפצל את עצמו לדעת. בדרך כלל המדור נפגע קצת כשיורדים על המגזר שלו, אבל הפעם זה בצדק. אנחנו מגיעים לבחירות האלו בצורה מגוחכת למדי. מגיע לנו שיצחקו עלינו.


אחריו

פחות משלוש שנים לאחר כניסתו לתפקיד, הרב אבי רונצקי יכול להיות מרוצה. החזון שלו הולך ומתגשם. מקומו של הרב הצבאי שב להיראות כמו בימי קדם, כמו בימים שבהם כהן משוח מלחמה היה יוצא בראש הצבא, או לפחות כמו בימים של הרב גורן. זה הוכח במבצע בעזה, כשרבנים צבאיים חיזקו את הלוחמים, וציציות נחטפו כמעט כמו גלידות מהשק"ם, אבל הוכח עוד יותר עם סיומו של המבצע - כשהרב הצבאי הראשי החל לקבל התקפות מהעיתונים על החריגה מתחומו, ועל המהפכות מרחיקות הלכת שהוא עושה בצה"ל. עכשיו הרב רונצקי יכול להיות בטוח שהוא הצליח.



השבוע שלח הרב רונצקי מכתבים לישיבות הציוניות, שעניינם ניסיון לגייס רבנים צבאיים נוספים במילואים. כדי שתהיה סמכות הלכתית בכל הגדודים והבסיסים, וגם (ובעיקר) כדי לחזק את הרוח של החיילים. זה איננו המכתב הראשון של הרבצ"ר לרבנים הצבאיים הפוטנציאליים, וכנראה גם לא יהיה המכתב האחרון, אבל עכשיו הוא הגיע בעיתוי שבו ברור למה הוא נחוץ. אם באמת יצטרפו רבנים ואברכים לרבנות הצבאית, המהפכה תמשיך גם אחרי שהקדנציה של הרב רונצקי תסתיים. אם לא, כל אלה שהתקיפו אותו יוכלו להיות רגועים. וגם אויבינו, שכנראה ילחמו נגד צבא חלש יותר.

הסוגיות הבוערות

שכוייח השבוע מוענק לישיבת ההסדר בנתיבות, על יום העיון בנושא "עבדות - אז והיום" שהתקיים בישיבה בשבוע שעבר. לא רק בגלל היכולת להמשיך הלאה - אחרי שהישיבה ספגה הפגזות במלחמה וגם שכלה את אחד מתלמידיה בחזית, ולא רק בגלל העיסוק בנושא החשוב והלא-הכי-מדובר, אלא בעיקר בגלל הסיבה שבגללה יום העיון הוקדש לנושא העבדות. פשוט מאוד, הישיבה לומדת השנה את מסכת קידושין, שחלק נכבד ממנה מוקדש לסוגיות של דיני עבדים, ולכן מה שמעסיק את הישיבה זו המציאות של העבדות - והשלכותיה לימינו. לא לומדים גמרא בבית המדרש ואחר-כך מדברים על אקטואליה בחוץ; האקטואליה כבר נמצאת בגמרא. צריך רק לשים לב.


כיאה למשורר

המופע החדש של שולי רנד סוקר כבר ע"י הרבה אנשים שצפו בו, אז אין סיבה שהוא יזכה להתייחסות גם מהמדור, בפרט כשהוא בכלל לא צפה בו. מה שכן, ראוי לציין שסוף סוף נחשפה זהותו של המשורר מ"אדוני המשורר". עכשיו כל מי שהיה במופע יודע שמדובר בחנוך לוין המנוח, וכעת השאלה המעניינת היא כמה מתוכם (או יותר נכון - כמה מתוך הדתיים שבהם) יודעים מי זה.



ותהייה קטנה לסיום

האם העובדה שהמדור מתנגד לפיצולים, מדבר על עניינים חברתיים, תמך במועצה הציבורית, מתעצבן כשאומרים שהאיחוד הלאומי היא מפלגה יותר דתית מהבית היהודי, מפרגן לאורי אורבך ולא כתב אף פעם מילה רעה על זבולון אורלב, עשוייה להדביק גם עליו את התוית "מזוהה עם הבית היהודי"? או שבאמת צריך לגדל שפם?

בברכת אם העלונים השבת יראו כמו שהמדור חושב שהם יראו - אולי עדיף להתפלל בבית.