בכל כמה שנים זוכה אחת המפלגות הגדולות ל"גל אופנתי". הגל הזה איננו מבטא שינוי עמוק בחברה הישראלית, הוא לא מבטא שכנוע פנימי במצע של המפלגה, וגם לא בקסם שמקרינים מנהיגיה. מדובר באופנה חולפת. לכן, אדם שהיה בדיוטא התחתונה, שנתפס כלא-אמין, כנטול יכולת מנהיגותית ועבודה עם צוות, כלחיץ, מוצא את עצמו כרעם ביום בהיר ברום הגל של החברה הישראלית. האופנה מכתירה אותו כמנהיג. אולם, תנאי אחד על המפלגות הללו למלא בשביל להיות חלק מהגל. חובה אחת הן חייבות להקריב על מזבח האופנה, בשביל להיות מושפעות בצורה כה חזקה בידי רוח ההמון. מפלגה גדולה בישראל חייבת להיות משוללת ערכים, משוללת חזון, ובעיקר, משוללת אידיאולוגיה. כל אלה מפריעים לפעולתו של הגל, הם מחייבים לתייג אנשים, וממילא להוציא אותם מהזרימה של רוח ההמון, שאיננו מכיר בין ימין לשמאל, בין אמת לשקר, בין חכמה לאיוולת.
האם יד המקרה היא שחברי כנסת, פעילים מרכזיים, ראשי ערים מטעם מפלגות ועוד (אפילו בני משפחה, למרבה הבושה), מוצאים את עצמם בהתאם לאופנה מטיילים ממפלגה למפלגה? כשאין אידיאולוגיה, כשאין שום תפיסה ערכית, כשאין מחוייבות לרעיון - הכל אפשרי. האיוש הפרסונלי איננו אלא כלי שרת בכדי להכניס כמה שיותר נציגים לכנסת. למען מה? אף אחד לא בדיוק יודע. הרי בודדים מרשימות הח"כים האלה בכלל קראו אי פעם את מצע המפלגה שבשמה הם מתמודדים, בודדים עוד יותר מסוגלים להבין את המלים שכתובות שם, ומתי מעט, אם בכלל, מרגישים עצמם מחוייבים לאותם ניירות חסרי ערך.
הציבור כולו, דרך אגב, מבין את כל זה, ולכן נוהר בהמוניו לכאן או לכאן, ואחת לכמה שנים (בעיקר כשהמצב הכלכלי, שגם הוא פועל כגל, מידרדר) מחפש לעצמו אופנה חדשה. רק ציבור אחד במדינה לא השכיל לרדת לעומקו של הגל, להבין את פעולתו. הימין הישראלי הולך שולל פעם אחרי פעם אחרי סיסמאות הבל ריקניות, ונסחף גם הוא בגל של תמיכה סופר-פופולרית וחסרת כל הגיון לחלוטין למען מפלגות ריקות מתוכן ונטולות ערך. כל זה כמו כולם, אך בהבדל אחד. לימין הישראלי יש מה להפסיד. והרבה. הימין הישראלי, ובעיקר האגפים הדתיים שלו, באמת ובתמים מתאכזב כשהוא מגלה חודשים מספר אחרי הבחירות שקולותיו הנדיבים נוצלו בידי נוכל זה או אחר, רק בכדי לקדם אגנדה (בהנחה שיש כזו) שסותרת לחלוטין את כל הערכים שציבור זה דוגל בהם. על מה האכזבה ידידיי? מה ציפיתם? באמת חשבתם שמישהו יקדם את הערכים שלכם? ממי ציפיתם ציפייה שכזו? הרי האנשים שעבורם אתם מצביעים אפילו לא מסוגלים להבין את התפיסות הערכיות שאתם דוגלים בהם, קל וחומר שאינם ששים לבצעם! מי שקורץ מחומר שמסוגל לשקר בלי להניד עפעף, להשבע שלא הצביע למען התנתקות מחבלי מולדת כשכן עשה, להבטיח שידאג לחינוך בכלל ולחינוך הדתי בפרט כשעשה בדיוק את ההיפך, שמבטיח מדיניות רווחה על אף שהוא זה שהכרית אותה - מי שקורץ מחומר זה איננו מסוגל לעכל אידיאולוגיה. הוא פשוט לא שם.
מי שלא מצביע למען מפלגות אידיאולוגיות ציוניות-דתיות לא יקבל ייצוג ציוני-דתי. מה שמשנה זה לא הכיפה על הראש, אלא המחוייבות הערכית. נכון שיש לכולנו ביקורת על המפלגות הציוניות-דתיות. יש מי שטוען שהן לא מרימות בדיוק את הדגל שלו, יש מי שכועס על פלגנות, ועוד ועוד. אבל דבר אחד ברור - מי שיצביע למפלגה מרוקנת מתכנים ולא לאחת מהמפלגות הערכיות הציוניות-דתיות, מחבל ביכולת של מדינת ישראל להשתקם ערכית וחינוכית.
כדרכם בקודש, סמני הימין ומניפי דגלי האמונה מתריסים וסונטים בציבור הרחב - אמרנו לכם. אמרנו לכם שלא תהיה פה מחוייבות ערכית, אמרנו לכם שהם יפנו לכם עורף למחרת הבחירות. אמרנו לכם. אבל עכשיו, עכשיו אנחנו אומרים לפני. אני אומר לכם, אל תחזרו על הטעויות שדרדרו את ישראל למקום של מעצמת עולם שלישי מבחינת מדיניות רווחה, למעצמת עולם חמישי מבחינת איכות מערכת החינוך, ולאוולת הרפתקנית של כניעה וקריעת חבלי ארץ מולדת לאויבים. אני אומר לכם!