השאלה "למי להצביע?" הייתה נושא שהעסיק אותי, בעבר, לפני כל מערכת בחירות בארץ. תמיד התמודדו בימין הישראלי כמה רשימות ראויות, עם אנשים ראויים, שלפחות עם חלק מעמדותיהם ומצעם הפוליטי הזדהיתי. לצערי, במערכת הבחירות הנוכחית הפכה אצלי השאלה "למי אצביע?" לשאלה "האם אצביע?". נכון, גם כיום יש שתי רשימות דתיות-לאומיות שמאוכלסות באנשים יקרים שתרמו למגזר שלנו רבות. אלא שמאז ההתנתקות איבדתי את האמון ביכולתם להשפיע באמת ולשנות את תהליכי העומק שעוברים על החברה בישראל.
אומר זאת כך: יש לי הערכה רבה לנציגים שלנו על הצלחתם לדאוג לתקציבים לישיבות, אולפנות, מקוואות ועוד, אבל האם לשם כך אנו שולחים אותם לכנסת? מבחינתי, ההליכה אל המישור הפוליטי היא כדי להשפיע על מדינת ישראל, קרי, על עמדותיה של החברה הזו. בתחום זה, לצערי, השפעתנו קטנה מזו של ש"ס והחרדים, והם עוד מלכתחילה לא מפלגות בעלות שאיפות לאומיות אלא מגזריות בלבד.
נקודה זו עומדת בייסוד רצונו של משה פייגלין להשתלט על הליכוד מבפנים. לדעתו, ועכשיו גם לדעת אפי איתם שחבר לליכוד, רק מתוך תנועה גדולה אפשר להשפיע על הציבור בארץ. במבחן התוצאה, נכון לעכשיו מראה המציאות כי חטיבת מנהיגות יהודית של פייגלין נכשלה באופן קולוסאלי, וגם על מידת השפעתו של איתם (שאין לו שום כוח פוליטי אמיתי) על נתניהו יש אצלי סימני שאלה רבים. לצערי, מנהיג הליכוד מצהיר מעל כל במה אפשרית ששותפיו הטבעיים לקואליציה אחרי הבחירות הם אהוד ברק וציפי לבני. כלומר, הממשלה שתקום לא תסטה רבות מדרך החתחתים של אוסלו למרות מספרם הגדול של חובשי הכיפה בליכוד.
בחינת המציאות הזו חידדה אצלי את השאלה האם בכלל יש משמעות לפתק ההצבעה שברשותי. נכון, כצלה, אורי אריאל, זבולון אורלב וגם אורי אורבך יצעקו וימחו על מדיניות הממשלה, אלא שבשביל להביע מחאה, אני בעצמי יכול לעמוד עם שלט בכביש גהה. אני לא צריך בשביל כך נציגים בכנסת.
חינכו אותנו להאמין שבהצבעה לכנסת אנו מקיימים סוג של מצווה, כי מפלגות דתיות לאומיות משפיעות על המדינה. הרשו לי להעלות הרהורי כפירה בטענה הזו. הכנסת היא גוף מחוקק ולא גוף רוחני, ופעמים רבות נבחרי הכנסת פועלים לפני אגנדות רוחניות שמוכתבות להם מבחוץ על ידי אנשים כמו עמוס עוז או א.ב. יהושע. כאן בעצם טמון עיקר הטענה שלי: כיום אנו לא משפיעים, רוחנית, על השיח הציוני במדינה. עם יד על הלב, האם משהו בארץ סופר בכלל את הרבנים שלנו? את הכאב שלנו? כל עוד זו המציאות, מה הטעם להצביע? הרי במילא לא נשפיע.