"תגיד, מה עם ידידיה? הוא בעזה?"
"כן, הוא אמור להיות שם"
"אבל ממש, בפנים? הוא הצליח להיכנס?"
"מה זאת אומרת הוא הצליח להיכנס, מה זה, גוש קטיף?"
"אממ... כן"
(דיאלוג עצוב שעבדכם שמע השבוע, לפני הפסקת האש)
הבית והאיחוד - סיכום שבועי
לו זכינו, היינו עוסקים עכשיו במאמצים להצלחת הרשימה הדתית המאוחדת בבחירות, ויתכן שההתעוררות הלאומית בעקבות המלחמה היתה דוחפת אותנו קדימה. אבל לא זכינו, ולכן אנחנו עוסקים בהתגוששות בין מפלגת "חינוך-קצת-יותר-חשוב-מא"י" לבין מפלגת "א"י-חשובה-קצת-יותר-מחינוך". אז כך נראתה ההתמודדות השבוע:
קמפיינים: הבית השיק באתר האינטרנט שלו את משחק ה"א-ב", שפחות משכנע להצביע לבית ויותר משכנע להצביע נגדו, כדי שההומור של אורי אורבך (אפשר לנחש שהוא המוח שמאחורי ההברקה) ימשיך לבוא לידי ביטוי בתקשורת; האיחוד השיק באתר שלו את קמפיין "אמרנו לכם" המתבקש והעשוי היטב. מחוץ לאינטרנט, בשטח - האיחוד לוקח בהליכה.
סקרים: שתי המפלגות מסתובבות סביב אחוז החסימה. מי בכל זאת מוביל? תלוי באתר/עיתון של מי מסתכלים.
רבנים: כ-40 רבנים חתמו על הקריאה להצביע לבית (ביניהם הרב דרוקמן), מה שלא הפריע לרשימה הדלילה למדי של האיחוד לטעון שגדולי הרבנים איתם (בין הטוענים כך, אלו שמחו בפגיעה בכבודו של הרב דרוקמן). מצד שני, הבית יצטרכו להכין רשימת רבנים ארוכה יותר כדי לעמוד מול הרב אליהו, שהביע את תמיכתו באיחוד.
שונות: הסיסמא של האיחוד היא "בלי לפחד כלל". באמרה המקורית של ר נחמן, נאמר לא לפחד כלל מגשר צר. גשר זה לא בדיוק מה שהפחיד את אלה שלא הצליחו לגשר על הפערים עם המפד"לניקים"?
הש"ס הכתום
המדור ציין בעבר את העובדה שגם הקמפיין של ש"ס צבוע הפעם בכחול, בדומה לקמפיינים של רוב המפלגות, שמאחוריהם עומדת ההנחה שצבעי דגל הלאום יוצרים אצל הצופה תחושות של תקווה, גאווה לאומית, אהדה ועוד כל מיני תחושות חיוביות שכאלה.
אלא שלאחרונה הצבע הכחול פגש לפתע פתאום בצבע הכתום. הכוונה כמובן למודעות שמיועדות לציבור הדתי-לאומי, בהן כמה שורות צבועות בכתום, כנראה מתוך הנחה שצבע כתום עושה לסרוגי הכיפות את מה שהצבע הכחול עושה לכל המדינה. למדור זה עושה תחושה שמישהו מנסה להתחנף אליו.
למפקד גל"צ
המדור במצב רוח טוב היום, אז הוא מוכן לוותר לך. נתפשר על אבישי בן-חיים בתור מחליף לאורי אורבך. סגרנו.
אופטימיות זעירה
המדור מאחל ברכת הצלחה לידידו, יואל פרנקנבורג (בוגר מערכת הקהילות של אתר זה), לרגל הצטרפותו לרשימת הכותבים של אתר nrg יהדות. המדור מקווה שכבר בתחילת הדרך הבנת איך זה לכתוב ב-nrg. כתבת מאמר חיובי על בני עקיבא, שופע אהדה ומחמאות, שנוסח כמכתב למייסדי התנועה. הכותרת (הקישור למאמר מהדף הראשי), לעומת זאת, היתה: "לרב נריה שלום, אנחנו נורא מצטערים, כי בטח אתה סובל מלראות איך ישיבות מזלזלות בישיבות אחרות. בטח קשה לכם לראות שם למעלה איך אפילו מפלגה אחת לא ניתן להקים במשותף".
אלה הם סדרי העדיפויות: עדיפות גבוהה לביקורות נוקבות, עדיפות נמוכה לחיזוקים חיוביים. והיה כי כתבת בכל זאת חיזוקים חיוביים, יודגשו בכל זאת האלמנטים הביקורתיים, גם אם הם חלק צדדי מאוד במאמר. אבל אל תתייאש, תמשיך לשלוח להם מאמרים בגישה חיובית, נראה מי ישבר קודם.
לכל פצוע יש שם
את שכוייח השבוע קצת קשה להעניק, כי לא ברור מיהו הזוכה המאושר שמקבל אותו. מדובר במישהו ששמו אינו ידוע, לפחות למדור (ועל כן הוא כמובן יכול להיות גם מישהי), והוא עשה עבודה מקיפה על פצועי המלחמה, בחזית ובעורף, והכין רשימה של כל שמות הפצועים, כולל שמות האימהות שלהם ותיאור מצבם. הכל רשום, לנו נשאר רק להתפלל. אם היוזמה הזאת איננה חידוש בשבילכם, וכבר נתקלתם בה על לוח המודעות בבית הכנסת שלכם או במוסד בו אתם לומדים, זה רק מוסיף לשכוייח, כי הרשימה גם הופצה לקהילות ומוסדות רבים. יש לציין שלא מדובר רק בפצועים שיש להם אחים או חברים קרובים שיפיצו ב-SMS את השם שלהם לכל העולם, אלא גם בכאלה ששמם מעיד עליהם שהם לא באו מבית דתי.
המדור לא בדק עד כמה הרשימה מדוייקת, ואם היא כוללת את כל הפצועים או רק את חלקם, כי זאת יוזמה נהדרת בכל מקרה.
אכלת קיגעל? שתה מיץ
במסגרת התהייה הקטנה לסיום: הידיעה הבאמת מרעישה של השבוע האחרון, היא הידיעה שפורסמה ב"מעריב" על גירסה יהודית-אמריקאית חדשה ל"רחוב סומסום" שתתמקד בהעברת מסרים יהודיים לגיל הרך. דיירי הרחוב, שהתרגלו כבר לגירסאות הקודמות של התוכנית, שהתמקדו בדו-קיום עם רחוב שארע סימסים הערבי, כבר מתכוננים לשינוי הקיצוני. מויישה אופניק (או שמא אוסקר? תלוי אם זה יותר יהודי או יותר אמריקאי) התחיל כבר ללמוד קטעים מ"מסילת ישרים" על שליטה במידת הכעס, קרמיט מוכן להדגים לילדים כיצד התרחשה מכת צפרדע, עוגי למד איזו כמות של עוגיות מחייבת ברכת המזון, מר סופר נהייה סופר סת"ם ובחסלט כבר מייצרים כרובי ללא תולעים.
אבל השאלה הגדולה היא מדוע יוצרי הסדרה החליט לחפש דמות חדשה במקום קיפי? מה קרה, מי שקצת קוצני ודוקר כבר איננו חלק מעם ישראל?
בברכת הלוואי שבשבט חמה תפציע רק ליום אחד.