מדבר.
אני מבין שזה סקר?
אז לא.
טוב, אם את מתעקשת.
מה?
ואני שאלתי: "מה?"
כבר שאלת אותי אם אני דתי-לאומי ואמרתי לך שכן.
זה מבחן אמריקאי? כי אם כן, אז אני גרוע בזה. אין לי מושג.
אני ממש מצטער... אולי תנסי מישהו אחר?
בירוחם.
חיובי.
תודה רבה. הקסאמים הם בחלק אחר של הדרום, אבל לא משנה.
ירוחם זה כמו ירוחם.
כן.
כאן, בירוחם.
זה כמו ירוחם. אני לא מבין את השאלות שלך, אולי בכל זאת תתקשרי למישהו אחר?
בני עקיבא.
שאלה קשה. יש כמה בעיות עם העירוב, אבל בגדול אני סומך עליו ומטלטל בשבת. אבל מה זה קשור
לבני עקיבא?
אה. לא יודע.
טוב, נו, אני בעד הפרדה.
בוודאי.
לא. למה, תכננת לשיר לי משהו?
רגע, נשארו עוד כמה סימנים בשולחן ערוך שעוד לא שאלת עליהם. לא שאלת אותי כמה שעות אני שומר בין בשר וחלב, האם אני אוכל שרויה בפסח או לא...
התנגדתי.
לבית היהודי.
אני רווק.
תגידי, את מטעם מישהו, או שאת סתם משגעת אנשים בטלפון?
איזו?
כדי לדעת אם זה סקר אמיתי.
לא!!! עוד עלון חדש? בשביל מה צריך כל כך הרבה עלונים?
בשביל מה כל הפיצולים האלה? זה עושה טוב למישהו?
ההגדרה "יהודי" הספיקה לי, ולאבא שלי, ולסבא שלי, ולכל אבות אבותיי. כבר ההגדרה "דתי לאומי" היא קטלוג שאפשר לוותר עליו.
אני חושב שלעם ישראל יש בעיות קצת יותר דחופות.
או שאנחנו פשוט משתדלים לא לענות על סקרים כאלה, שרק מפלגים ומפוררים את הציבור שלנו לגזרים ולמגזרים, ומאיימים להפוך את הציונות הדתית מכוח גדול ומשמעותי להרבה כוחות קטנים שעסוקים במריבות הדדיות.
לפעמים הוא עונה להם, לפעמים הוא טורק להם בפרצוף.