שלום רב!
אני בת 20, נפגשתי עם מספר בחורים(למטרה רצינית), כעת אני לא יוצאת עם אף אחד.
אני מעוניינת להינשא, להקים משפחה מאושרת.
חוויתי בזמן האחרון מוות של קרוב משפחה- לאחר מכן המשכתי לצאת. כעת אחד מבני משפחתי חולה, והוא בתהליך ריפוי. מחלתו מעסיקה אותי טכנית-זמן שאני נמצאת איתו ונפשית.
יש בי צד אמוני שאומר שזה מה שנכון- להמשיך ולצאת ובעזרת ה' להקים בית. ומצד שני אני מרגישה שאני מגזימה אולי ה' רומז לי "לנוח" מהסיפור הזה, להפסיק לצאת, להתרכז במה שקורה עכשיו ובהמשך לנסות שוב...
אשמח לשמוע מהי המלצתך?
תודה.
תשובה
שלום
ד' לא רומז לך כלום, להקים בית זאת מצווה. ד' מצווה אותך להתחתן. לא מצאתי בשום מקום שהקב"ה רומז לעשות ההיפך מהמצוות שהוא דורש.
יש מצווה בפסח לא לאכול חמץ, האם בגלל שכואב הבטן זה רמז שהקב"ה רוצה שתאכלי חמץ?! ודאי שלא!
אסור לאכול ביום כיפור! אבל אני מרגישה שאני הולכת להתעלף, האם זה רמז שעלי לאכול. ודאי, הבטן שולחת לך רמז שהיא רוצה לאכול. אבל מה קשור הקב"ה לרמזים שלך מהבטן. ודאי שהקב"ה לא שולח לך רמזים לאכול ביום כיפור.
מה שכן, האם את מחויבת לפי ההלכה לטפל בבן משפחתך כל הזמן ולמנוע מעצמך ללכת לאכול, לשתות, לעבוד אם צריך, לישון! לחפש חתן זה בדיוק אותו דבר.
עלייך להשקיע זמן בעצמך!!!
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים