פרשיות השבוע

המדור מכריז על צעד דרמטי, שיעורר טלטלה במערכת הפוליטית: הוא לא יצטרף לליכוד. נכון, בימים אלה כולם מנסים להתמודד על מקום ברשימת הליכוד, והמדור אינו רוצה להיות יוצא דופן, אבל נגזר עליו שלא להשתתף בפריימריז. לא מפני שהוא ימני מדי, לא מפני שהוא חשוד בהשתייכות לפייגלין, אלא מפני שהאות ל אינה מופיעה בשם שלו. כל מועמד שמפרסם את עצמו, דואג שהאות ל בשלט הבחירות תהיה מסולסלת, כמו האות ל בלוגו המיתולוגי של המפלגה. גלעד ארדן, גילה גמליאל (שיש לה כ"כ הרבה למ"דים, שהיא יכולה להרשות לעצמי להשאיר את הלמ"ד האמצעית כמו שהיא), משה פייגלין ועוד כבר מסלסלים למ"דים בקמפיינים שלהם, בקרוב אולי יצטרפו אליהם גם לבנת, כחלון, סילבן, ישראל כץ ויובל שטייניץ. סביר להניח ש"הפנים החדשות" (מה זה פה, שבע ברכות?!) במפלגה - בוגי יעלון, טל ברודי וספי ריבלין - לא יצטרכו לפרסם את עצמם, אבל גם הם כבר מוכנים לאפשרות כזאת. לא משנה מה האידיאולוגיה שלך, והאם היא תואמת את האידיאולוגיה של הליכוד, (אם יש כזה דבר) העיקר שהשם שלך תואם את הסמל.

אם נתניהו יפסיד בבחירות הבאות לראשות הליכוד, אל תתפלאו אם הוא יפרוש מהחיים הפוליטיים (כי הוא לא יוכל להתמודד על מקום בפריימריז עם השם שלו), או לחילופין יקים מפלגה חדשה שהלוגו שלה ידגיש את האות נ.

בשבוע שעבר המדור התייאש מוקדם מדי (או סתם רצה לכתוב אייטם שאפשר לדחוף אליו את המילה "הגבורה") מהאפשרות שבוש יעניק חקיקה ליהונתן פולארד. אז מסתבר שארה"ב לא תיפרד מהנשיא היוצא כל כך מהר, ותקופת החנינות של בוש רק מתחילה, ולמעשה עכשיו זה בדיוק הזמן להצטרף לפעילות למען פולארד (שסוגר השבוע 23 שנה בכלא האמריקאי) כדי לנצל את ההזדמנות, ולא כפי שנכתב. עמכם (ובעיקר עם פולארד) הסליחה.

אחרי מות קדושים

זה קרה בנסיבות טראגיות מאוד, אבל אנשים רבים נחשפו השבוע לראשונה לחסידות חב"ד. ההכרות של הישראלי הממוצע עם חב"ד הצטמצמה עד עכשיו לדוכני התפילין ברחבי הארץ, ולפלג המשיחי יותר שמפיץ את נבואות הרבי = מלך המשיח בראש חוצות. השבוע למדה החברה הישראלית על התופעה רחבת ההיקף הנקראת "שליחים". תופעה שהיתה מוכרת עד היום למי שטייל אי פעם בהודו או נפאל, אבל ספק כמה אנשים ידעו באילו רמות של מסירות נפש מדובר. השבוע יצא לנו לעשות הכרות רצינית יותר עם התופעה, בדיוק כפי שאחרי הטבח במרכז הרב, עם ישראל למד להכיר את מרכז הרב.

אולי אם נדע להכיר יותר אחד את השני, ולפרגן יותר אחד לשני, גם בעודו חי - לא נזדקק יותר לטרור.

תפשת מרובה

שכוייח השבוע מוענק ל"יד הרב הרצוג", על הכנס המרשים ביותר ל"הלכה יישומית" שהתקיים השבוע, והכיל בתוכו עשרות רבנים ומומחים, שדיברו על כל הנושאים הבוערים שאפשר להכניס בתוכם את המילה הלכה: רפואה והלכה, צבא והלכה, מדע והלכה, כלכלה והלכה, אקולוגיה והלכה ועוד ועוד. עושה רושם שהיה מאוד מעניין ומושקע, אבל אולי זה היה קצת יותר מדי בכנס אחד. על כל אחד מהנושאים הנ"ל היה אפשר לעשות כנס בפני עצמו, ובמקום זה נאלצנו להסתפק בטעימה קטנה וכנראה גם בלתי-ממצה מכל אחד מהתחומים הענקיים.

ולמה, באמת, לא התמקדו בכנס רק בנושא אחד? ל"יד הרב הרצוג" פתרונים, והמדור מעדיף לא להציק להם בשאלות אזוטריות, ולתת להם לעבוד על האנציקלופדיה התלמודית בראש שקט. אפשר לנחש, אולי, שהתייחסות ליותר מדי נושאים בבת אחת היא קורבן של תופעת ה"למה-אתם-מתעסקים-רק-ב". אם מדברים על ארץ ישראל, אז נו-נו-נו לכם שאתם לא מדברים על צדק חברתי. ואם אתם מדברים על צדק חברתי, אז אוי ואבוי לכם שאתם לא מדברים על תאונות דרכים. ואם אתם עושים כנס על כשרות בעולם המודרני, תתביישו לכם שאתם לא מדברים על מצב בתי הדין הרבניים. אז הנה, דיברנו גם על זה וגם על זה וגם על זה, ונשארנו רק עם קצת מכל דבר. אולי זה בכלל לא קשור לכנס, אבל זו בעיה שצריך לטפל בה מתישהו.

האם כינויים כמו "משיחיים", "מאמינים במשיחי שקר" ו"ממשיכי דרכו של שבתאי צבי", יודבקו בקרוב גם לראשי מכבי ת"א בכדורסל, שהביאו את "המשיח" פיני גרשון לגאול את קבוצתם? יכול להיות שבקרוב נשמע את שמעון מזרחי מסביר ש"הגאולה באה קמעא קמעא"?

בברכת כל מילה מיותרת על בית השלום רק תהפוך אותו יותר לבית המריבה, אז עדיף בלי זה.