המפלגה הדתית-לאומית מפוררת כמה קדנציות ומצויה בעליבות פוליטית קשה. רבים ורבות מהמחנה הציוני-דתי שהיו אמורים להצביע עבורה, אינם עושים זאת. בתוך המגוון העצום של סוגי אוכלוסיה שיש במגזר זה, הקבוצה המונוליטית הגברית צמצמה את ייצוגה לתת קבוצה אחת קטנה והותירה רבים ורבות מחוץ לה בכך שבחרה דרך שאינה מייצגת אותן עוד.אני מנחשת שבאופן מיוחד נשים דתיות ואני בתוכן כבר לא מרגישות זמן רב שמפלגה זו מייצגת אותנו ואת דרכנו וערכינו, את שאיפותינו לקדם שוויון בתוך הקהילה הדתית, את מאבקנו למען עגונות ומסורבות גט ולאחרונה אף את מאבקנו למען הגרות והגרים.
אנשי ציבור וחברי הכנסת, רגע לפני היעלמותה, החליטו בכל זאת לעשות חושבים, ולנסות לתקן את המצב עלי ידי פתרון הבעיה - פתרון הפלגנות והרחבת השורות על ידי פניה החוצה למגזר החילוני. אולם לפני שמפלגה זו פונה החוצה בחיפוש אחר מזדהים חילוניים ולא רק דתיים, כדאי שתתבונן פנימה ותראה איך במו ידיה היא מוותרת בקלות על מחצית מציבור בוחריה - הנשים. בהמשיכה את ההתנהלות הארכאית והשובניסטית, בהדרה של נשים, מציבה מפלגה זו את עצמה , בשורה אחת עם המפלגות החרדיות המתייחסות באופן משפיל ומפלה כלפי נשים.
המפד"ל כל כך מנותקת מן הציבור ולא שמה לב למהפכה האדירה שעברה על קהילת הנשים הדתיות-לאומיות, הניצבות כיום כחוד החנית בחזית של הפמיניזם הישראלי.
האם באמת מעלים חברי כנסת אלו על דעתם שנשים יצביעו למפלגה שאפילו במועצה הציבורית שהקימו, שילבו חמש נשים, מהשמרניות, לעומת 29 גברים שמרניים ברובם? האם חסרות נשות ציבור מן המגזר הזה שיכלו ליטול חלק במועצה שכזו? והנה טיפה מים הנשים המדהימות שישנן היום שיכלו להיות במועצה כזו: יו"ר אמונה, ליאורה מינקה, המנכ"ל של קולך, חנה פסטרנק, ראשי פקולטות בבר אילן, פרופ מירי פאוסט, פרופ טובה כהן, פרופ מרגלית שילה, ועוד ועוד ראשי מדרשות ורבניות חשובות דוגמת, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרבנית רחל קרן, הרבנית מלכה בינה, הרבנית חנה הנקין ועוד ועוד... סופרות דתיות משוררות ואמניות, מכל אלו לא נמצאו עוד נשים שיאזנו את ייצוגן במועצה הציבורית באופן מכובד ושוויוני. ועוד - כרגע מדובר רק במועצה הבוחרת, והיא כל כך חד-מינית, אז מה צפוי לנו בבחירת חברי הכנסת. הרי ניתן לעשות קל וחומר פשוט ולהבין שמבחינתנו הנשים מפלגה זו ממשיכה להיות אותה גברת בשנוי השם, אולי נכון יותר לומר אותו הגבר בשנוי אדרת.
המפד"ל תמיד לקתה בייצוגן של נשים בכל ימיה היו לה רק שלש חברות כנסת, טובה סנדראי, חנה שטרן-קטן וגילה פינקלשטיין. אולם בניגוד לעבר ולסטגנציה ולרגרסיה שמאפיינת את המפלגה כיום ואת אותה קבוצה קטנה שהיא עדיין ייצגה בכנסת הנוכחית - הנשים הדתיות התקדמו בעשור האחרון בצעדי ענק- והפער שהלך וגדל יצר את התהום שבינן לבין מפלגה שהייתה אמורה להיות ביתן ולייצגן. נראה כי התהליך העכשווי שמדיר ומפלה מלכתחילה באופן מודע את ציבור הנשים לא ייטיב את מצב המפלגה. נשים רבות לא יוכלו להזדהות עם קבוצה שובניסטית קטנה שמתיימרת לייצגן
כך לא משקמים מפלגה!!!
חנה קהת היא מייסדת קולך וכיום חברת הוועד המנהל