האלוף (מיל) אלעזר שטרן יקבל מחר (ה) את "אות המופת למנהיגות" המוענק ע"י בבית מורשה בירושלים, זאת במסגרת יום עיון הנושא את הכותרת "הקהל את העם - השותפות בקהל ישראל: מי וכיצד?". יום העיון מתעתד לעסוק בנושאים כמו "תעודת זהות ישראלית-יהודית", ו"כיצד מתגיירים".
שטרן (52), בוגר "נתיב מאיר", שירת כקצין חינוך ראשי וראש אכ"א. במהלך שירותו ניסה להשפיע לא אחת לשינוי עניינים שנגדו את תפיסת עולמו, ובכך עורר על עצמו חמתם של רבים. בין פעולותיו ניתן למנות את סגירת עיתון "במחנה" למספר שבועות לאחר שזה פרסם כתבה על אל"מ במיל שיצא מן הארון, מתן אפשרות למשתמשים בסמים להתגייס לצה"ל, והדחת החייל חננאל דיין משירות פעיל, לאחר שזה סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל כתוצאה מחלקו בהתנתקות. בציבור הדתי לאומי כעסו עליו רבים בשל חלקו בהתנתקות, וניסיונותיו לסגור את ישיבות ההסדר ולהפוך את המחלקות הנפרדות של בני הישיבות - למעורבות.
פול וימפהיימר, מנכ"ל "בית מורשה", מסביר לכיפה כי אות המופת למנהיגות הינו ייחודי לבית מורשה וזו הפעם הראשונה שהוא ניתן לאדם כלשהו: "זו הפעם הראשונה שאנחנו מעניקים את אות המופת. זהו אות הוקרה ייחודי, הניתן על ידי בית מורשה לאלעזר שטרן, בשל קידום הנושא החינוכי של זהות יהודית-ציונית בצה"ל. בית מורשה מפעיל בצה"ל תוכנית שנקראת ייעוד וייחוד, שמטרתה הכשרת מפקדים בתחום זהות יהודית ישראלית וציונית. בין היתר כלולה במטרייה הזו תוכנית נתיב - לימודי יהדות לעולים, לקראת גיור. שטרן היה שותף מלא בפיתוח התוכנית וקידומה".
על פי הכתוב בתעודת ההוקרה שיקבל שטרן, ניתן לו האות על "מנהיגותו כמפקד-מחנך לאורך שנות שירותו בצה"ל ביחידות לוחמות, בבסיסי הדרכה ללוחמים וקצינים, כקצין חינוך ראשי וכראש אגף משאבי אנוש, על מנהיגותו בטיפוח תפיסת המפקד כמחנך בצה"ל, על תפקידו בפיתוח וקידום יעוד ויחוד: התכנית החינוכית המקיפה לזהות יהודית-ציונית בצה"ל, ועל יוזמתו ומנהיגותו בייסודו ובטיפוחו של קורס נתיב לזהות יהודית ישראלית לחיילים עולים".
למרות העובדה כי בשטרן הוטחה לא מעט ביקורת על מעשיו וימפהיימר איננו מתרגש, שכו לדבריו הוא אינני מכיר דמות שעושה שלא מוטלת עליה ביקורת. ומדגיש כי המטרה של האות הזה היא דווקא הכרת הטוב על הדברים הטובים ששטרן עשה. אות המופת למנהיגות איננו מתייחס לתחומים רבים ושונים שעסק בהם, בין אם אנחנו מסכימים ובין אם לא. כאן אנחנו מתמקדים בתרומתו לחינוך יהודי ציוני בצה"ל, ועל זה אנחנו נותנים את האות.
"לפני שנתיים התארחנו אצל חברים טובים שלנו בבית אל." מספר וימפהיימר, "סעד אצלם בשולחן בחור צעיר שהגיע בברית המועצות, חבוש כיפה גדולה. שמו היה אלעזר, והוא הסביר שהוא גר כיוון שאימו לא הייתה יהודיה. שאלתי אותו למה הוא בחר את השם אלעזר, והוא הסביר שהוא היה בין החיילים הראשונים שהיו בקורס נתיב. מי שסיים את הקורס ועבר את הגיור, קיבל מצה"ל תפילין. הוא עצמו סיים את השירות בצה"ל יומיים לפני הגיור, ולכן לא היה זכאי לתפילין. כשפגש את שטרן במחווה אלון, הוא פנה אליו, הסביר לו את הסיפור וביקש עזרה. שטרן ניגש מיד לאוטו שלו, הוציא את התפילין שלו ונתן לו אותם. הבחור, בעקבות הסיפור, החליט לשנות את שמו לאלעזר. על זה מגיע לבן אדם אות הוקרה".