נכון, יש היום שנאה וטינה ללובשי מדים שוטרים וחיילים בנשימה אחת. זה כואב, זה עצוב, זה לא בסדר - אבל זה קיים. לא נערי הגבעות יצרו אותה, הם לא אשמים, גם אם הם מנקרים צמיגים למכוניות של מילואימניקים. זו שנאה מבית מדרשו של אריק שרון, אהוד אולמרט, והשמאל המסית במשך שנים נגד הצבור בהתיישבות.
אני מריחה את השטן המחרחר, את היצר הרע, את ההסתה המסותרת, מישהו פה חרש מזימה נסתרת לסכסך, תככן בלתי נלאה מומחה בהסתה וסכסוכים, והצליח. מישהו מחכך ידים בהנאה הצלחתי! הידד!
גם אני, כשאני פוגשת בכבישי יש"ע בלובש מדים, שואלת את עצמי את השאלה המתבקשת - הלנו אתה או לצרינו? האם פינית מי מילדי מגוש קטיף? האם תציק לילדי המתגוררים ביש"ע? האם תכה שנית בעמונה? איפה היית לפני שלוש שנים? האם תחזור למלא אחר פקודה עיוורת של מפקדך לעקור ולהחריב, להרוס ולהשמיד?
לאחרונה צפינו בסרט שצילם במצלמה נסתרת אריה קינג מירושלים, בה צפינו בתדהמה ואימה הולכת וגוברת איך חיילי משמר הגבול עוקרים בכוונה, בהנאה ובזדון שתילי עצים חוקיים לחלוטין שניטעו על קרקע בבעלות יהודית בצפון ירושלים. לאחר השמדת הראיות הגיעו אליהם ערביי האזור והחליפו צפחות. כולי תקווה שהם ערבים ולא יהודים. ואם הם יהודים? איך ניתן במי מהם אמון? איך נדע במי לבטוח? השכם והערב אנו שומעים על התנכלות של צבא ומשטרה לנערי גבעות, נערות בחברון ומתנחלים כך סתם. למה? ככה.
אז למה מנקרים צמיגים למילואימניקים? ככה.
כל מי שדבר עתק, גבוהה גבוהה, נגד סרוב פקודה בימי הגרוש מגוש קטיף, בשם האחדות של צה"ל, הלכידות של העם עם צה"ל, השיג בדיוק את התוצאה הזו. בגלל שלא היה סרוב פקודה אנחנו נגד צה"ל.
אז אל תמכרו לנו לוקשים - אל תדברו גבוהה גבוהה ואל תסבירו לנו איך לחנך. אל תטיפו לנו מוסר, ואל תסבירו לנו איפה לגור ואת מי להחזיר בתשובה. אנחנו מסתדרים יפה מאד. אולי אם תציבו את עצמכם בצד השני של המתרס תבינו קצת את הצד השני, המעונה, הנרדף, שדמו הפקר, ואין ישוב שאין בו משפחה נפגעת טרור לא עלינו ולא עוד. אולי אם תגורו קצת במאחזי יש"ע- תבינו את מנקרי הצמיגים.
אם בכל זאת החלטתם שזה לא ביתכם, שאינכם רוצים להגן שם על אחיכם לכו לכם, חפשו לכם ארץ אחרת ותנו לנו להגן על ארצנו. אנחנו נעשה את זה טוב יותר, יעיל יותר, מבלי שתפריעו לנו עם פקודות חדשות לבקרים של מדיניות ממשלתית רופסת. חזרו לכם להגן על תל-אביב! אני מקווה מאד שתצליחו.