שלום וברכה,
בעלי ואני נשואים 5 שנים עם שני ילדים קטנים, אנו באמצע שנות ה-20 שלנו. מאז שבני השני נולד (לפני 9 חודשים), הכל אצלי השתבש מבחינה נפשית ופיזית. בתחילת השבוע הרופא אבחן אצלי דיכאון אחרי לידה. עם זאת, ביחסים עם בעלי הרגשתי שהכל מצויין. לפני כשנה חשבנו להפרד, אך מרגע שקלטנו את זה עבדנו על עצמנו והמצב נהיה מצויין. עד כדי כך... למרות הדיכאון שלי השקעתי בו ובמשפחה בכל התחומים. חשוב לי לציין שלפני שהתחתנו בעלי רדף אחרי מגיל 16, ומאז אנחנו יחד. הרגשתי שהוא פשוט מאוהב לחלוטין.
שלשום גיליתי דרך חיפוש של משהו באינטרנט שבעלי נכנס לאתרי פורנו. אחרי שיחה הסתבר שזה יותר מכך, הוא גם מאונן מול זה. אם עד עכשיו חשתי שחיי מפורקים, עכשיו אני חשה שאין לי סיבה לחיות. העולם התרוקן. אני ממוטטת. אין שום דבר בעולם שיכול לשמח אותי. העוגן היחיד שהיה לי בחיים זה בעלי וגם זה הלך... בחיים לא האמנתי שדבר כזה יקרה לי, ולכן גם לא שמנו אינטרנט רימון. בטחתי בו ביותר מ-100 אחוז. אנחנו מגדירים עצמנו כמאוד דתיים. הוא סגד לרגליי עד עכשיו. מה אני יעשה???? הוא ביקש סליחה עשרות פעמים וביקש שאמצא דרך שבה המצב יחזור לקדמותו. ואני לא יודעת איך אפשר. אני אסלח לו בסוף, אבל אני לא בטוחה שאי פעם אצליח לתת בו אמון. חשוב לי גם לציין שאבי בגד באמי (בפועל) וזה הדבר שהכי פחדתי ממנו, וגם הוא הגיע אליי... בעיני להסתכל על נשים אחרות זה בגידה. לדברי בעלי הוא אוהב אותי ונמשך אליי וגם לדעתי היחסים טובים, ובכל זאת הוא עשה זאת. הוא אומר שאין לו חסך כלשהו אלא סטיה שהוא לא יכול להסביר אותה. איך אני אחיה איתו? איך אתן בו אמון? איך אצליח לצאת איתו החוצה כשייתכן שהוא מסתכל על אחרות?? הוא טוען שהוא אינו מסתכל על נשים ביום יום אלא מה שמושך אותו זה נשים אסורות באינטרנט. אני לא מבינה מה ההבדל?! דווקא יותר מעניין נשים במציאות, לא?!
עולמי חרב ואני לא יודעת האם להפרד מבעלי, כי הוא פגע באמון, או לנסות למצוא פתרון לזה.
תודה רבה וסליחה על אורך הדברים.
תשובה
שלום לך את אכן שואלת שאלות נוקבות ומסתכלת על המצב בעיניים בוחנות וחדות אם כי לא בהכרח מציאותיות. (הוא יותר בגד בסולם הערכים שלכם מאשר בך). בכל מקרה מן הראוי לפנות ליעוץ זוגי. ההסטוריה בינכם לא פשוטה וכנראה גם ההווה. יש לכם 2 ילדים וחשוב לעבוד ולהגיע לזוגיות טובה ונאמנה. מכון שילה יוכל להפנות אתכם לגורם טיפולי קרוב למקום מגוריכם. בהצלחה נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה