שלום...
אני יוצאת עם בחור מקסים כבר שנתיים. שנינו דתיים.
במהלך השנתיים שאנחנו ביחד, הקשר שלנו ידע עליות ומורדות- תקופות שקטות ותקופות מלאות בוויכוחים, שעם הזמן נפתרו והתמתנו.
בתקופה האחרונה אני מרגישה שאנחנו לא מפסיקים להתווכח, ואחת הסיבות המרכזיות לכך, היא בגלל הרצון שלי להתחתן, והפחד שלו. יש לציין כי הוא זה שהעלה את נושא החתונה לראשונה, ודירבן אותי לחשוב על זה יותר ויותר. הוא טוען שוב ושוב שהוא רוצה להתחתן אבל ברגע האחרון, משהו קורה, והוא מתחרט.
זה קשה לי מאוד, ומשפיע מאוד על המצב הנפשי שלי. אני מנסה להרגיע אותו, ולהסביר לו שיהיה בסדר, ושלהתחתן זה לא דבר שלילי, אבל אני מרגישה שהוא "תקוע", ובסופו של דבר איכשהו הוא מעלה חששות רבות שמא נריב כל הזמן, שאני "אחנוק" אותו, שלא יהיה לו פנאי ואפילו תהיות אם אנחנו מתאימים בכלל (בגלל כל הוויכוחים שלנו, ואי הסכמות בחלק מהדברים)....
אני חייבת לציין שהוא ראה דוגמאות רעות ביותר לזוגיות ונישואים- אחיו, חבר טוב שלו ועוד אנשים בסביבה הקרובה שכל הזמן מספרים לו על הבעיות שלהם בנישואים- ומפחידים אותו...
אני לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו מאוד, אבל זה מתחיל להיות יותר מידי. האם אין טעם להמשיך את הקשר הזה? מה לעשות?
תודה רבה....
תשובה
שלום
לפי מה שאת מספרת הבחור צריך עזרה ויעוץ מקצועי באופן דחוף! אין לך את היכולת או האפשרות לעזור לו בשלב זה בכלום ואת לא אשמה כלל במצב הזה.
אני מציע לך להפעיל עליו כרגע לחץ לכיוון אחד בלבד וזה לא לחתונה אלא לפנות ליעוץ אישי. זה טוב בשבילו וטוב בשבילך.
את צריכה להבין שאם תיכנסי לחתונה יחד עם הבחור ללא שהבחור יעבור יעוץ ותמיכה מקצועית את נכנסת למיטה חולה! וזה דבר לא מומלץ בכלל.
כחלק מהיעוץ שהוא אישי לחלוטין של הבחור את צריכה גם ללכת ליעוץ עם הבחור כדי להבין את ההשלכות לזוגיות שלכם. כי אי אפשר ממש למחוק את העבר לחלוטין, אפשר כמובן לעזור לבחור וליעץ וכו' אבל אי אפשר למחוק לחלוטין וכדאי שתדעי ותלמדי איזה רגישויות יש לבחור ואם מה את הולכת להתמודד.
אין זה אומר שצריך לסגת, אבל צריך בהחלט לדעת איך להתקדם בצורה חכמה ולא לנסוע פול גז לתוך הקיר.
יש לך מן הסתם ביד בחור זהב עם נפש עדינה ולא כדאי לוותר עליו סתם כך, מצד שני צריך לדעת מה הן הגבולות.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים