איפה הכסף שתרמתי?

הימים הנוראים בפתח, ותשובה ותפילה וצדקה צפויים להעביר את רוע הגזירה. מאידך, מספר של עמותות החסד בישראל גדל משנה לשני. וכמו בכל שנה נמצא את עצמנו מתלבטים למי מכולם נכון יהיה לתרום? רק לפני כשבועיים כתב בכיפה הרב יובל שרלו, כי "בגופים גדולים אין אנו יודעים כמה כסף נוזל בדרך - למשכורות, לפרסום, לטובות הנאה, לפוליטיקה - וכמה מגיע למטרה עצמה... אנו נחשפים מידי פעם לעובדה כי בארגוני צדקה נעשה עוול גדול... זה הזמן לקבוע "תו תקן למוסדות צדקה". יתאגדו נא רואי החשבון יראי השמיים, יועצי המס, אנשי מדעי החסד, משפטנים ורבנים, ויקבעו תו תקן של שקיפות מוסדית. כל מוסד המגייס כספים לצדקה יעמוד בביקורת הפשוטה ביותר, ויהיה חייב בשקיפות מוחלטת".

אבל אפילו הרב שרלו לא חשב שהמענה למצוקה יינתן במהירות רבה כל כך: ארגון מידות, לשיקוף ודירוג מלכ"רים ועמותות, חושף לקראת ראש השנה דירוג ראשון של שש עמותות ללא כוונות רווח, על פי סיכוייהן לממש את ייעודן. שש העמותות שדורגו הן: עלם, פעמונים, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בקול, נגישות ישראל, ואתגרים.

צביקה ארן, מנכ"ל הארגון, מספר על עבודה אינטנסיבית ומדוקדקת לפני עליית הארגון לאוויר. לדבריו: "אני עובד כמעט שנתיים על המחקר בארץ ובחו"ל, והארגון, פורמאלית, קיים כבר שנה, עם שישה עובדים. בחצי השנה האחרונה אנחנו כבר מדרגים בשטח, והיום יצאנו לאוויר בבת אחת".

"אנחנו מלכ"ר. אנחנו חיים על כספי תרומות, המגיעים בראש ובראשונה בית ההשקעות מיטב, גוינט ישראל, ויעקב בורק. המודל העסקי שלנו בנוי על זה שלא העמותות ישלמו אלא בעלי העניין - קרנות ובעלי עסקים. כשהם יתמכו באנליזה כזו לארגון מסוים, הם יתרמו גם לעצמם בכך שידעו לאן הולך הכסף שלהם, וגם יעזרו לארגון להתבדל תקשורתית ולהתפרסם".

"מדובר בתהליך של תשעה שבועות ברוטו, שבמהלכם העמותה נפתחת, שולחת מסמכים, מעלה לאינטרנט ונפגשת איתנו. אנחנו עושים יום מרוכז בשטח, תצפיות על החברה, ראיונות עם חברי הועד המנהל. אנחנו לשים את המציאות, לא קוראים סוציולוגיה. אנחנו מחפשים מהות, חשיבה קדימה, עבודה עם מתנדבים, תהליכים סדורים. המטרה שלנו, כמו שאפשר להבין, היא לא רק לתת עובר/לא עובר של פיננסים, וזה מחייב השקעה של עשרות שעות בכל עמותה, לעיתים למעלה ממאה, כדי לדעת מה קורה מאחורי הקלעים".

"קודם כל החשש הזה עוד יותר גדול כי הביצה מאוד קטנה. בכל ארגון יש מישהו שמכיר ארגון שמכיר ארגון. הדרך הראשונה להימנע מהטיה היא הגילוי הנאות. כמעט אין ארגון שאין לנו לגביו גילוי נאות, ובקרוב נעלה את הגילויים הנאותים לאתר. הדרך השניה היא המועצה הציבורית שמגבה אותנו, שבה יושבת ועדת משנה לענייני אתיקה. אחד מהיושבים בה, אגב, הוא מורי ורבי, הרב שי פירון. דבר נוסף הוא החוקים הקפדניים שגזרנו על עצמנו, כמו לא לקבל כסף מעמותה. האנליסטים עובדים אצלנו ורק אצלנו, במשרה מלאה, ואסור להם לעבוד במקום אחר או להיות פרילאנסים. דבר נוסף הוא האבחנה בין החלק האנליטי לבין השיווק. לי, בתור מנכ"ל, אין גישה לקבצים הניתוחיים. יש חומה סינית בין התהליכים השיווקיים לאנלטיים. ועדיין אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו כל הזמן, והחשדות והספקות במקומם ונצטרך להוכיח את עצמנו בניתוחי מעמיקים ואיכותיים".

"תראה, אתה תופס אותי באמצע כתיבת שיחה כללית למכינת "נחשון", מכינה חילונית שאני אחד ממקימיה. אנחנו המכינה הלא דתית הראשונה. אף אחד לא יודע עליה, אף אחד לא כותב, ואנחנו בקושי מצליחים לאסוף כסף. בהרבה הזדמנויות חשבתי שצריך ליצור הזדמנות לבידול וחשיפה. ידעתי שזה גם בעולם התקשורתי צמא הדם הזה לא יהיה מתוך טפיחה על השכם אלא מתוך גישה של WIN-WIN, תן את החשיפה של עצמך תמורת החשיפה לציבור. נראה לי שההוכחה הכי טובה לכך שזה עובד, היא שהעמותות מחכות בתור כדי לעבור את התהליך הזה. להערכתי, מעל 50 עמותות כבר נמצאות בתהליכים ראשוניים אצלנו, וכל זה רק מפה לאוזן".

הדירוג של "מידות" נועד לגלות מהם סיכויי העמותה לממש את ייעודה המוצהר. הפרמטרים הנבחנים מתחלקים למידות ארגוניות, כלומר היכולות האנושיות והתשתיות הפיזיות של הארגון, ולמידות חברתיות, המשקפות את העדויות על הצלחת העמותה והישגיה. במסגרת הבדיקה נבחנים תחומים של אתיקה, כספים, מערכות, אנשים ואופק.