שלום קוראים לי ירדן.. יש לי חברה שקוראים לה נעמי והיא הייתה החברה הכי טובה שלי לפני כמה חודשים ואני הייתי ממש שפוטה שלה תמיד עשיתי מה שהיא רצתה תמיד הלכתי לאן שהיא רוצה והיו לי כמה חברות ואמרו לי: "תעזבי אותה כמה את לא רואה שאת שפוטה שלה? שכולם שונאים אותה אז בגלל ששונאים אותה שונאים גם אותך עכשיו".. אז לא האמנתי להם כי לא היה אכפת לי מה היו אומרים אני רוצה להיות חברה של מישהי ואני יהיה ! אז יום אחד חודש לפני סוף שנה אמרתי לה שנימאס לי ממנה ונמאס לי להיות שפוטה שלה ונימאס לי להיות איתה ... והיא התחילה עם הדיבורים שלה: "נמאס לך ממני? אמרת שאנחנו ניהיה החברות הכי טובות עד סוף החיים ושאנחנו תמיד ניהיה ביחד" (ילדה קטנה היא פשוט ילדה קטנה) בקיצר אמרתי לה שלא באלי להיות איתה, והיו לי שתי חברות אחרות והם היו כאילו חננות בישבילה והיא אמרה לי : "אווי ירדן מה את מתלאבת משתי חננות ?" אמרתי לה:"מה הקשר להתלאב אני פשוט לא רוצה להיות חברה שלך תעזבי אותי כבר".. והיא אומרת לי: "יש לך עם מי להיות בהפסקה ולי אין מה אני יעשה אה? עם מי אני יהיה?" אמרתי לה: "אני לא יודעת נעמי תיהיה עם מי שאת רוצה" והיא התעצבנה בסדר עבר לה והכול היא התחברה למזלי להרבה בנות וחשבתי זהו סוףסוף עכשיו היא תעזוב אותי.. ולא היא לא עוזבת יש לה פווווול חברות והיא אומרת לי : אני אוהבת אותך" מה 'אני אוהבת אותך' מה? תעזבי אותי אני אומרת לך אני לא רוצה להיות חברה שלך אווווף תעזבי אותי כברררררררר.. והיא עד היום לא עוזבת אותי לא משנה חח.. השאלה שלי היא שאני הייתי חברה שלה הייתי שפוטה שלה והכול והיה לי ת'אומץ להגיד לה נמאס לי ממך ועכשיו ישלי חברה אחרת והיא אומרת לי מה לעשות ואני עושה בלי לשים לב שאני נייהת לאט לאט שפוטה שלה יום אחד אמרתי לעצמי ירדן תראי מה את עושה עוד פעם את ניהית שפוטה.. והתחלתי להיות מגעילה אליה בדיוק כמו שהיא אליי ואני רוצה לשאול עוד מה לעשות בישביל לא היות שפוטה? ולדעת לדבר גם כי יש לי בעיה איזושהי שאני נתקעת באמצע משפט כאילו אני לא יודעת מה להגיד שאני מדברת עם אנשים.. אני רוצה לשאול גם אין אני אוכל לדעת להוציא מילים נכונות מהפה.. תוודה לכם.. וסליחה עם זה ארוך חח תודה רבה שוב(:



תשובה

שלום ירדן נראה שמעמדך החברתי חשוב לך כמו גם החירות שלך להתנהל בתוך קשרים כפי שנח לך. עוד מעט תחילת שנת הלימודים. פני ליועצת בית הספר על מנת שתעזור לך ותנחה אותך. בהצלחה נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה