מסעדת גאפניקה הכשרה ממוקמת על חורבותיה של מסעדת דיאז הטריפה, וכבר דרשו חז"ל כי עתידים בתי תיאטראות להפוך לבתי כנסיות ובתי מדרשות. ברוך השם.
תופעת הייהוד של ירושלים מעולם לא הייתה בולטת יותר (יהדות במובן הנחמד, כזו שעוד מאפשרת לך לצאת לבלות, לאכול טעים, ליהנות מאווירה נחמדה וכל זאת בלי להפריד ביני לבין בעלי במחיצת במבוק), וכך יצאנו לבדוק, את סניפה הירושלמי הכשר של מסעדת גאפניקה.
בשלב המנות הראשונות ניסה המלצר לכוון את בחירתנו ונראה שהיה לו סיבה טובה לעשות כך ככל הנראה רצה להסיט אותנו מהסלט ירוק עם נתחי אנטריקוט ברוטב בוטנים ונענע שנשמע מבטיח ביותר והוזמן על ידי בעלי, ולבסוף התגלה כסלט דמוי קולסלאו (ממש כך גזר וכרוב אשר זכרם לא בא בתפריט) נטול נענע (לפחות בטעם ובריח) ושבבי בוטנים מועטים, הבשר היה עשוי מדי הגם שהוגש בכמות סבירה.
מנת הפתיחה שהוזמנה על ידי הייתה גיוזה מטוגנת במילוי עוף, גם מנה זו הגיעה בליווי כרוב וגזר, אך הגיוזות היו טעימות וטריות והוגשו ברוטב טריאקי טעים.
אנחנו מבינים את אילוצי התקציב של המסעדה ואת הזמינות של הכרוב והגזר בקיץ, אבל הגיוזות יכלו להגיע לבד, ואין צורך לנפח את המנה, גם מספר עלים פריכים כמצע לנתחי בשר עסיסיים מספיקים - זה גם טוב לבריאות הגופנית של הסועדים, וגם לבריאות הפיננסית של הבעלים. בכלל מנת פתיחה כשמה כן היא צריכה לפתוח את הארוחה בטעימה נחמדה, ואין תפקידה להשביע ולהוות תחליף למנה עיקרית. ההרגשה המקובלת לפיה אם הצלחת לא מלאה יצאת פרייר, צריכה להיעקר מהציבוריות הישראלית.
המלצת המלצר למנה העיקרית הזמנו סושי. ייתכן שניפוח המנות היוצר טשטוש בין מנת פתיחה למנה עיקרית גרם להגשה המוקדמת של הסושי לפני המנה הראשונה. משגה חמור לא רק ברמה ההלכתית (שקצת סיבך אותנו מבחינת צופסטיק בשרי/ דגים), אלא גם במתווה הקולינרי הנכון של הארוחה.
לכשעצמו הסושי היה מצויין. מנה אחת של קומבינצית גאפניקה שכללה טונה, אספרגוס ובטאטה בטמפורה על פי בחירתנו שכן מדובר בקומבינציה הנתונה להרכבה אישית על ידי כל סועד. הקומבינציה שהומלצה לנו הייתה מעולה, וציפוי הטמפורה רק שיבח עוד יותר. בגפאניקה מצפים את הרול כולו בטמפורה, ולא מסתפקים בפס סמלי כבמקומות אחרים. דבר שמקנה פריכות לכל המנה.
המנה השניה שהוזמנה הייתה sunset roll ואף היא כקודמתה מצוינת.
ליד המנות העיקריות נהנינו פולי סויה חלוטים עם מלח גס, הפתעה חביבה ומקורית. גם כאן נראה שהייתה בעיה בתזמון, שכן נראה היה שהחטיף נועד להגשה במנות הראשונות או כחציצה בינם ובין המנה העיקרית, אולם הוגש ביחד עם כל המנות כאחד.
אך הדבר שהסב לי עונג היה ללא ספק כוס הצויה צוננת שהוגשה בנדיבות. טעם הפרי הורגש בתוך האלכוהול, והעלה אצל בעלי זיכרונות רדומים מהווישניאק של סבתו שהוגש בשבת בבוקר.
לקינוח, הופתענו מאיכותו הטובה של מרקיז השוקולד שהוגש לנו, אם כי הרוטב שהתלווה אליו היה סתמי ותעשייתי.
לסיכום מסעדה בעיצוב יפה נעים וסושי טעים עם סניף כשר גם ברעננה (רח אחוזה) עם סושי טעים, אין צורך לנסות את כל התפריט, ולהתחבט בין מנה ראשונה ואחרונה, תזמינו את הסושי הטוב ותיהנו מההתמחות של המקום וזה העיקר.
ג'אפניקה שלומציון המלכה 1, ירושלים.