"ממש לא. זה עיתון למכירה בלבד, ומחירו 26 שקלים. הוא לא יופץ חינם בשום מקום. ההפצה תהיה דרך הדואר, למנויים בלבד. אנחנו מתחילים בקטן, ומקווים ב"ה לגדול".
"אנשים פרטיים לגמרי ללא שום גוף תומך. מדובר באנשים שהחליטו שהם רוצים משהו יותר עמוק".
"הרב אבינר, בהחלט. אנחנו לא פמיניסטיות בשום צורה שהיא, ולא מכוונות לאמירה נשית כלשהי בכלל. רק להציע אלטרנטיבה נשית צנועה לירחונים שקיימים היום בשוק".
"אנחנו לא יוצאים דווקא מנקודת הנשיות אלא יותר מנקודה של ראיית העיתונות הכללית כמוכרת את עצמה דרך רוע, ייאוש, רפיון ידיים ואכזבה. קצנו בזה, ואנחנו חושבים שיש טוב בעולם, ואפשר וצריך לדבר עליו.
העובדה שהירחון מיועד לנשים היא תוצאה ישירה שירחונים באופן כללי מיועדים לנשים יותר מאשר לגברים. קהל היעד היותר ביתי הוא באמת נשים. אין כאן שום דבר שהוא לא לגברים. יש כאן דברים מאוד פנימיים, נפשיים ורגשיים, ובאופן טבעי זה פונה יותר לנשים".
"אנחנו לא עושים דברים בלי לשאול, ויש לנו את מי לשאול".
הירחון "הלל" מצטרף לזרם הנשי - דתי המתפתח לאחרונה, בעיקר בסצנת עלוני השבת, בתוכה העלון "ארגמן" בעריכת יוכי עינות, שנסגר עקב קשיים כלכליים, והעלון החדש יחסית, "סיון", בעריכת איתמר מור ובהוצאת "ריש גלי". האם הצורך הציבורי בעלון נשי - דתי יצליח לשבור את המחסום הכלכלי? על פי ניסיון העבר, לגמרי לא בטוח. הסיכוי להצלחה טמון, ככל הנראה, בהתמדה ונחישות מצד המוציאים לאור, ומודעות צרכנית מפותחת מצד הקוראות.