פרשיות השבוע

גם השנה, גדשו מיליוני יהודים במהלך ליל חג מתן-תורה את בתי הכנסת ובתי המדרש. גם השנה היו מאות ואולי אלפי יהודים - מסלבריטאים ואנשי רוח ועד פשוטי העם - שגדשו, אבל לא את בתי המדרש, אלא מקומות אחרים שקיימו "תיקון ליל שבועות חילוני". למה להצטרף למאות כשאפשר להצטרף למיליונים? סביר להניח שחלקם חפצו דווקא בלימוד חילוני מוצהר, וחלקם פשוט הרגישו שלא ימצאו את מקומם בבתי המדרש האורתודוקסיים, למרות שככל הנראה חלק מהרעיונות שעלו בלימוד ה"חילוני" בוודאי נשמעו גם בישיבות (לפחות באלו שמכונות "פתוחות יחסית").

אולי הם חוששים שאם הם ייכנסו לבית המדרש, יסתכלו עליהם כאילו הם נחתו מהירח, או כאילו הם נערה שהגיעה ממואב ורוצה ללקט שיבולים בשדה שלהם. אילו היה מותר להדליק אור ביום-טוב, יתכן שזה היה מדליק אצלנו נורה אדומה, ומעלה את השאלה כיצד נוצר הרושם הזה.

מכל מקום, על פי חלק מהתגובות שנשמעו אצלנו ללימוד של החילונים בשבועות (כולל משפט בעיתונות החרדית - "לא לכם ניתנה התורה"), כנראה יש לרושם הזה בסיס.

למהדרין, אבל לא כשר

אומנם זה קרה לפני כשבועיים, אבל זה עדיין שווה התייחסות. מסעדה בשם "הפרעת אכילה" בקרית שמונה נדרשה לשנות את שמה, כיוון שנותן הכשרות - הרב שלום לוי, רבה הספרדי של העיר - לא הסכים לתת הכשר למסעדה עם שם "בהמי" וביקש לשנות אותו. או לפחות כך דווח ב"ידיעות אחרונות".

מה חשבו על כך הקוראים הלא-דתיים של "ידיעות"? סביר מאוד שהמשפט שהופעל אוטומטית בראשם זה "הרבנים האלה, שיפסיקו כבר להיכנס לנו לצלחת", אבל יתכן שאלה שהקדישו לזה עוד כמה שניות מחשבה, גילו שהתורה לא מצטמצמת בהלכות שחיטה או בשר וחלב, והיא כוללת גם מידות, דרך ארץ, נורמות התנהגות, מילים יפות שיורדות לחיים המעשיים. ואז לא רק שהמשפט "הרבנים האלה..." לא שייך, אלא גם "אכפת להם רק מכשרות ולא מהלב והערכים" כבר פחות עדכני. אבל ממתי חושבים קצת יותר משתי שניות על ידיעה בעיתון?

חתימה טובה

העצומה לחיזוק החינוך הממ"ד מתקרבת ליעדה - 1000 חתימות (וירטואליות). מי שעוד לא חתם, וגם מי שבכלל לא רוצה לחתום, מוזמן להיכנס לאתר ולחזות בסטארט-אפ הנפלא: אפשרות להעיר הערות בנוסף לחתימה: חיזוקים ותוספות, אבל גם הסתייגויות. אלה שתמיד "מסכימים בגדול, אבל יש לי בעיה עם השורה האחרונה, אז אני לא חותם" - לתשומת לבכם.

נקמת היורמים
אתמול (יום רביעי) נערך לראשונה חידון הגמרא השנתי של מרכז ישיבות בני עקיבא (נכון, הוא נערך גם בשנה שעברה, אבל רק מהפעם השנייה ואילך אפשר לומר שהוא שנתי), והתחרו בו תלמידים מכל הארץ בבקיאות במסכת מכות עם רש"י. סוף סוף, מלבד התחרות (המאורגנת) בין הישיבות התיכוניות בכדורסל, ומלבד התחרות (הסמויה) מי ירים את ההכתרה הכי מוצלחת, גם לדוסים של המחזור יש הזדמנות להביא כבוד לישיבה שלהם. אז שכוייח למרכז הישיבות על היוזמה (וכמובן גם לזוכה במקום הראשון, ראובן עזרא מישיבת אהל שלמה בבאר שבע, שהייתה גם העיר המארחת של החידון - וזאת סיבה בפני עצמה לשכוייח). ועדיין, צל"ש מהמדור יוענק למרכז ישיבות בנ"ע רק בשנה הבאה, ורק אם החידון יתקיים בשלב מוקדם יותר של שנת הלימודים. חבל לנצח (שלא לדבר על להפסיד) בחידון, ולהיתקע עם בחינת בגרות ביום שאחרי.

מי חלם אז, בבריסק

ב"ה, אין צורך בפיגוע ח"ו כדי להגיד על ישיבה שהיא ספינת הדגל (או לפחות אחת מספינות הדגל) של הציונות הדתית. גם חגיגות 40 שנה יכולות להיות הזדמנות. אז ברכות לישיבת הר עציון שציינה השבוע 40 שנה לייסודה. עצם העובדה שישיבה מקיימת חגיגות, עם עצרת ותוכנית אמנותית, וזה נראה לנו טבעי (תנסו לדמיין אירוע דומה בוולוזין או בבריסק, נשמע לכם הגיוני?) - מוכיח איזה חידוש אדיר התחולל בהקמת הישיבה הזאת. מזל טוב.