כולנו מכירים את רש"י המפורסם על הפסוק "לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" - "זכה - עזר, לא זכה - כנגדו להלחם". אלא שלא ברור מה הכוונה במילה זכה? האם זה מפעל הפיס? מעין גורל עיוור, ואתה הגבר תלוי בהטלת קוביות סמויות מן העין?
כביכול, הגבר "המסכן" עלול ליפול בפח, או לזכות באוצר. כביכול, אשה טובה היא עזר ואשה מרשעת - כנגדו. זו פרשנות שיוצאת מנקודת הנחה שאישה היא סיכון מחושב, תעלומה, חידה. מסתתר פה מעין פחד. האם לכך התכוון רש"י? האם התכנית של הקב"ה לאמלל את הגבר המסכן?
כמו נוח או כמו אברהם
האדמו"ר מביאלא בספרו "מבשר טוב" מתאר את הזכייה מזווית אחרת. הוא מתאר בפנינו שני סוגים של גברים. יש צדיק, שהוא באופיו זורם, שלא יעורר את העולם נגדו, ועבודת ה שלו תהיה בסגנון של שיתוף פעולה מצד העולם. יש צדיק אחר, צדיק שמייצר אנטגוניזם, התנגדות, ועליו יהיה לממש את צידקותו בדרך המאבק. כך לדוגמא, נוח, שהיה צדיק בדורותיו, כל חייו עבד את ה כשהעולם מתנגד לו. אברהם אבינו, לעומתו, סחף אחריו את העולם בשיתוף פעולה.
בזוגיות, מסביר האדמו"ר, יש גברים, או מצבים בחיי הנישואין, שהגבר מסתייע באשתו לעבודת ה כשהיא באותה עמדה כמו שלו, ויש מצבים שהיא עוזרת לו בעבודת ה על ידי התנגדות. למשל, אם נקח את אברהם אבינו בתור דוגמא - במקרה של גרוש ישמעאל והגר מן הבית היה עליו לציית לאשתו בניגוד לרצונו "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ".
באותה צורה יש גם סגנון נשיי. יש מצבים ותקופות בהן חייבת האישה ללכת נגד בעלה כדי לכוון לרצון ה. אצל רבקה אמנו, למשל, הכתוב מתאר את המתנות שנתן לה אליעזר על הבאר "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". ועל כך מפרש רש"י "בקע. רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת. ושני צמידים. רמז לשני לוחות מצומדות. עשרה זהב משקלם. רמז לעשרת הדברות שבהן".
למה מעניין אותנו אלו מתנות קבלה רבקה אמנו בהיותה קטנה על הבאר? הרב ארנטרוי בספרו "קומץ המנחה", מסביר לנו את כוונתו של רש"י. לדבריו, תכשיטיה של רבקה אמנו מסמלים את מהות הזוגיות שלה, את גורלה, ואת העובדה שגורל דומה יהיה לנשות ישראל אחריה.
שקלי ישראל הם מחצית השקל - כל אחד מישראל משלים את רעהו, אחדות שנוצרת משניים שונים. מחצית השקל היא תיקון לחטא העגל, בו חטאו הגברים, נידבו זהב ותכשיטים - והנשים לא. בקבלת התורה אמר ה למשה "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל" - קודם לנשים ואחר כך לגברים, כי הגברים היו רדומים לעומת הנשים. בדור המדבר היו הנשים גודרות והגברים פורצים. האנשים אומרים: ניתנה ראש ונשובה מצרימה, והנשים אומרות: תנה לנו אחוזה. מכאן יוצא - שהגבר שהוא לא זכה הוא אותו אחד שהתרחק מה - ואשתו נגדו - מיישרת אותו. הזכייה תלויה בו!
אין מזל לישראל
סבתא שלי ז"ל נהגה לומר שזיווג זה מזל. בתהליכי המודעות שרכשנו בשנים האחרונות, נעשנו מודעים לכך שאין מזל לישראל, הכל מתוכנן מלמעלה ויש לכך סיבה ומטרה. מי שלומד בשיטת ימימה, או תורות חסידיות אחרות, נחשף להבנה שנישואין מאפשרים עבודת המידות. הקב"ה מזווג לו לאדם בןבת זוג, כדי שבמהלך חייו יתפתח, יתקדם. המפגש עם השני הוא מעין ראי. כך יכול כל אחד מן השניים להשתכלל.
בעבר אולי התהליך היה טבעי ותמים. דורנו, דור דעה, מודע יותר לתהליך, ולכן עוסק בו ובוחש בו. הרי לא באנו לעולם סתם, ללא מטרה, אלא כדי לפעול, לתקן, להתקדם. החיים הם פרויקט ואם אתה לבד אתה מתבוסס בבוץ של עצמך.
היות האדם לבדו- מהו? לפי הקבלה מדובר בסוד הנסירה - לכתחילה היה אדם זכר ונקבה מחוברים גב אל גב כתאומים סיאמיים, כשנקודת החיבור היא הצלע. הבורא ניסר אותם לשניים, כי עדיף לו לאדם להיות זכר ונקבה מופרדים, כשהם פנים מול פנים - כנגדו בבחינת מולו, או פוסעים צד לצד במסע חיים משותף.
אם כן, למה מפחיד אותנו רש"י במילה "להלחם"? מי ירצה להיכנס למערכת זוגית שמטרתה מאבקים, מלחמות? מה אנחנו צריכים את הבלגן הזה?
המילה - מלחמה, היא גם בשורש הלחמה. זה המובן גם של המאכל הבסיסי שלנו - לחם. בזיעת אפך תאכל לחם - במאבק. הלחם מלחים את הנשמה שלנו לגוף, הלחם מחבר אותנו לחיים. איש ואישה, אם יהיו דומים, זהים, ללא חילוקי דעות ושונות, לא יהיה ביניהם את נקודת ההלחמה, את הניצוץ.
מטפלת משפחתית בשם diane solle בארה"ב הקימה אתר באינטרנט הנקראsmart marriages. במחקרים שערכה בקרב עשרות אלפי זוגות, היא מצהירה שלכל זוג יש עשרה דברים בהם אינם מתאימים. אם תחפשו לכם בני זוג אחרים - יהיו ביניכם חילוקי דעות ועשרה דברים אחרים שבהם לא תתאימו!
חילוקי דעות הם המדרגות בהם האדם פוסע ומתפתח. למה התכוון רש"י? הוא תאר מצבים בחיי נישואין - פעמים אתם חלוקים, פעמים אתם תמימי דעים - זה מה שטוב. להיות לבד זה להיות מאובן, אבן שאין לה הופכין. לצעוד בחיים יחד מאפשר לכם לגלות את הטוב שבכם, ולמצות את כל הפוטנציאל הגלום בכם.