עכשיו זה כבר סופי - גם השנה, שנת תשס"ח, היא שנת בצורת. גם השנה נדון באובססיביות בשאלת התפלת מים או קנייתם מתורכיה, גם השנה נעקוב בייאוש אחרי הקו האדום של הכנרת, וגם השנה לא נבין איך זה קשור אלינו.

ובכן, זה קשור אלינו. זה מאוד קשור אלינו, וביותר ממישור אחד.

שמיטה ושביתה

מדרש יפה הממחיש את ה"חיבור היהודי" בין עשייה אנושית בארץ וירידת גשם משמים הינו המדרש הבא על רב ומלמד הדרדקים:

"רב הזדמן למקום אחד.

גזר תענית ולא בא המטר.

ירד לפניו שליח הציבור.

אמר `משיב הרוח` - נשב הרוח

אמר `מוריד הגשם` - בא המטר.

אמר לו: מהם מעשיך?

אמר לו: מלמד דרדקים אני ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר, וכל מי שמתרשל, יש לי בריכה של דגים, ואני משחד אותו בדגים ושולח לו ומפייס אותו עד שבא וקורא".

(תלמוד בבלי תענית כד)

המדרש מתאר שתי דרכים להתמודד עם עצירת גשמים, המיוצגות על ידי רב ושליח הציבור: רב, מייסד ישיבת סורא בבבל, מייצג את הממסד. הוא נוקט באמצעים המוכתבים על ידי ההלכה, ובעוד רבש"ע גוזר על בצורת בעליונים הוא גוזר תענית בתחתונים. את התענית הוא גוזר ב"מקום אחד" אליו הוא הזדמן מבלי להכיר את הציבור שם.התענית נכשלת והגשם לא יורד.

אזי מגיע שליח הציבור, מלמד דרדקים (מורה) מקומי שאת שמו אין אנו יודעים. הוא אינו בעל שררה, הוא אינו גוזר גזירות, כל שהוא עושה זה מתפלל מעומק ליבו - אמר "מוריד הגשם " - ובא המטר.

לשאלת "מהם מעשיך?" הוא מגלה את "הסוד שלו". הוא מלמד תורה את ילדי המקום בו הוא התפלל. בתפקידו זה הוא מעניק חינוך לכל - בלא קשר למוצאו ולמצבו הכלכלי של התלמיד. ולא רק זאת, אלא שהוא משקיע על חשבון עצמו על מנת לקרב ולפייס את התלמידים שלימוד לא בראש מעייניהם. אדם זה, המפייס, מחנך ומשפיע ידע, הוא זה שמפייס את ה המוריד שפע לארץ.

סיפור זה חושף בפנינו כי בתפיסת העולם היהודית הקשר בין חברה וסביבה הינו ברור - הגשם, תופעה מתחום "תופעות הטבע" יורד לעולם מתוך בחירה של הקב"ה, ותלוי בהתנהגותם של בני האדם בתחום החברתי.

אדם העוסק בעשייה חינוכית מתוך תפיסת עולם חברתית, הוא זה שמביא שפע לעולם בתחום הממשק בין סביבה וחברה (שכן הגשם מביא מזור לעולם כולו ובכללו גם לבני האדם). הדבר "משוחח" עם שביתת המורים, שנאבקו למען החינוך בישראל וכן עם שנת השמיטה המעודדת אותנו לאחריות חברתית ולתפיסת עולם מקיימת (בת - קיימא).

יחס אישי לרשות הרבים

מבחינה סביבתית, משבר במים בישראל הינו רק אחד הפנים של בעייה כללית הרבה יותר - הבעיה של נחלת הכלל - רשות הרבים. נחלת הכלל הינה למעשה כל מה ששייך לכולם, ולא שייך בעצם לאף אחד.

אקוויפר החוף לדוגמה - אם היה לכל אדם בור מים בחצר, קשה להאמין שהיו שופכים עליו דלקים, חומרים רעילים וכו, או מתייחסים אליו בבזבזנות. כשמדובר במאגר המים התת קרקעי של כולנו, כל אחד נהנה מהנוחות והכמות של המים, והאחריות על הבזבוז והזיהום מתחלק בין כולם. באותה מידה אנחנו מתייחסים גם לאוויר צלול, טבע נקי ושאר אוצרות הטבע.

רשות הרבים הטבעית והבסיסית ביותר הינה הרחוב המשותף לכלל האוכלוסייה. לא בטוח שהיינו תולים בבית תמונות מסוג התמונות שאנחנו נאלצים לראות תלויים על בניינים בגודל 15 קומות, וגם אם כן, לא היינו מכריחים כל מי שעובר באזור במקרה לבהות בהם.

"נחלת הכלל" נוספת הינה נכסי התרבות שלנו. ארון הספרים היהודי למשל שייך לכל עם ישראל, ולא היינו רוצים לשלם לאף תאגיד זכויות יוצרים על התנ"ך והתלמוד.

בשנים האחרונות נחלת הכלל הולכת ונשחקת על ידי ממשלות, תאגידים וגם על ידינו ממש. התוצאות לא מאחרות לבוא - מים מזוהמים, אוויר שקשה לנשום, רחובות מלאים פרסומות צעקניות ורעש בכל פינה.

ייחודיותו של משבר המים הינו בבהירותו - שכן חיוניותם של מים לחיים הינה ברורה. מתוך כך ניתן לראות במוּדעוּת הרבה לסוגיה זו הזדמנות "להציף" את היחס שלנו לרשות הרבים, ולהחזיר לעצמנו את התודעה שנחלת הכלל שייכת לכולנו, שזה הרבה יותר מלאף אחד.

וקצת פרקטיקה

עשייה חברתית, מוּדעוּת סביבתית, כל אלו יהפכו אי"ה את שנה הבאה לשנה ברוכה. אבל בינתיים כדאי לחסוך במים:

מיכל הדחה דו-כמותי: פועל על רעיון פשוט המפריד בין כמות המים הדרושה לשטיפת מוצקים (9 ליטרים), ושטיפת נוזלים (4.5 ליטרים). ניתן להסב את מיכל ההדחה הקיים בדקות ספורות - פשוט החליפו את המנגנון הרגיל במנגנון דו כמותי. ניתן לקנות את המנגנון החדש בכל חנות חומרים בניין והוא מחזיר את מחירו במהירות בחסכון בחשבון המים.

מתעצלים? שימו בקבוק ריק של שתייה במיכל ההדחה שלכם ותשיגו את אותו אפקט של חסכון במים בהדחה.

וגם אפשר להחליט שמורידים את המים רק אם חייבים (והמבין יבין).

רעיונות קלים נוספים לחסכון במים:

  • סוגרים את הברז בשעת צחצוח השיניים ובעת רחיצת הכלים במטבח. בכך חוסכים בממוצע כ- 20 ליטרים ליום.
  • שוטפים את המכונית בעזרת דלי.
  • מתאימים את תוכנית השטיפה במכונת הכביסה לכמות הכביסה.
  • לבעלי הגינות הפרטיות- השתמשו באביזרי בקרה להשקיית הגינה.
  • מגלים ערנות לדליפות או בזבובים מיותרים בסביבת המגורים והעבודה.
  • הבחנתם בדליפה? דווחו מיד לרשויות!

בתקווה לקיץ של הזדמנויות לתיקון שיוביל לחורף מבורך בגשם

עינט קרמר ממקימות "טבע עברי" - יהדות סביבה חברה, וממייסדות "דעת המקום" - הפורום ליהדות וסביבה