שלום לבן התם
אתה השלישי, ואני יודע שאתה בדרך כלל לא זוכה להרבה תשומת לב. החכם והרשע גונבים לך את ההצגה ואת האפיקומן. השאלות שלהם מתוחכמות יותר ופרובוקטיביות יותר משאלת התם שלך, וכנראה בגלל זה הם זוכים ליותר יחס. אתה בסך הכול שואל מדי שנה מה בדיוק קורה כאן מסביב לשולחן, ומבקש שיעשו לך סדר. בעוד החכם והרשע מתחכמים ומתפלפלים, אתה באמת רוצה להבין מה הסיבה להסבה, ולא תמיד זה מאתגר את שאר הסועדים.
ובכל זאת, תם שלי, החלטתי לכתוב דווקא לך, כי משנה לשנה אתה מעניין אותי יותר. התמימות הפשוטה, והסקרנות הטבעית שלך לשמוע הסברים ולדעת יותר, הפכה בשנים האחרונות למצרך נדיר במחוזותינו. תתפלא, אבל הילדים של היום מעוררים בי געגוע דווקא אליך. אני מחפש את התום שלך אצלם, ומתקשה למצוא. הם יודעים יותר מדי, אבל לא את הדברים שהם צריכים לדעת. הטלוויזיה פגעה בתמימות שלהם. האינטרנט חשף אותם לתחומים ולמושגים שאין שום צורך והצדקה שהם יתוודעו אליהם, ואת הדברים החשובים באמת הוא לא מספק להם.
המחנכים וההורים מתווכחים ביניהם אם האינטרנט הופך את הילדים יותר לבן החכם או יותר לבן הרשע. אבל אתה יודע, תמי, איזה דבר מצחיק גיליתי? הוא בכלל הופך אותם לשאינו יודע לשאול.
ילדי האינטרנט והטלוויזיה איבדו את הסקרנות הפשוטה, ואת היכולת לשאול פשוט מה זאת. כל מידע, חשוב או לא חשוב, נמצא מהם במרחק לחיצת עכבר או שלט, אבל למרבה האבסורד דווקא קלות ההקלקה מקלקלת את הצמא שלהם לידע. הם לא צריכים לחפש בספרים, ולא צריכים לזכור כלום. גוגל נותן להם את הכל ברגע. עושים גזור והדבק, ושוכחים הכל כעבור דקה. כשהכל נגיש, הכל מוכן, הכל ממתין לך ברשת, אתה מאבד את הסקרנות.
ויותר עצוב, הטכנולוגיה המתקדמת פגעה גם ביכולת שלהם להתרגש. בתום התם שלך אתה הרי יודע שהקושיות הן לא רק בשביל לשאול, אלא גם בשביל להתרגש. והילדים האלה, עם כל הגאדגטים ומשחקי המחשב, כבר לא יכולים להתפעל מקערת ליל סדר ומגניבת אפיקומן. בלי פירוטכניקה ובלי אפקטים הם מתקשים לגלות עניין. ואם הם בקושי קוראים ספרים, אז שדווקא ההגדה תרתק אותם?
גם מערכת החינוך לא מספיק משקיעה בך, תמי 3. מאה מפקחים מתעסקים בציונים של הבן החכם, ואלף פסיכולוגים מתפרנסים מהבעיות של הבן הרשע. אותך המערכת רוצה בשביל הסטטיסטיקה. אתה מספר הזכאים לבגרות. תביא את התעודה ואל תשאל יותר מדי שאלות.
בגללה, רבים מהמורים של היום מלמדים רק את החומר שצריך למבחן, ומלעיטים אותך בתשובות נכונות בלבד. וגם בית החרושת הזה הורג לך את הסקרנות.
לכן אתה כל כך חסר לי, הבן התם. לכל העורכים והאורחים של הסדר אני מציע לחפש אותך טוב מסביב לשולחן, להושיב אותך במקום מכובד ולהקדיש לך זמן. כדאי להם להקשיב לשאלות התמימות שלך, ולענות עליהן לאט לאט, ובסבלנות. אל תכעס, אבל אני גם חושב שצריך להשאיר אותך עם חלק מהשאלות, ולא לפתור לך את כל הקושיות. הסקרנות הפשוטה שלך כל כך חשובה לדור שלנו, שכדאי לשמור ממנה קצת לשנה הבאה.
ניפגש בסדר. בסדר?