גם להם מגיע

שלוש פעמים בשנה, לקראת היציאה לבין הזמנים, יאיר אהב לעמוד מול לוח המודעות בישיבת ההסדר בה למד, ולהסתכל על שלל ההצעות האטרקטיביות. הכי נפוצה היתה המודעה של "לתנועת נוער דרושים בחורים לליווי מסע/מחנה", אבל היו גם מודעות עונתיות כמו "דרושים בחורים לעבודות נקיון בבין הזמנים - שכר גבוה למשקיעים!" לקראת פסח, או "דרושים סוכנים למכירת ארבע מינים" לפני סוכות.

"היה בזה משהו משעשע - לראות את כל המודעות, וכל החברה שבאמת נענו למודעות האלה, כשכולם יודעים שהם בעצם עוברים על החוק", אומר יאיר, שהרגיש שכתלמיד ישיבה מדובר בצעד לא ראוי ולכן נמנע מכך.

קשה להעריך כמה מתלמידי ישיבות ה"הסדר" עובדים בתקופת השל"ת שלהם, אך יש להניח שמדובר באחוזים לא מעטים, והסיבה לכך היא ברורה. הבני"שים שיודעים שהוריהם משלמים אלפי שקלים בשנה שכר לימוד לישיבה, אינם מרגישים בנוח לגשת להוריהם ולבקש מהם "דמי כיס", מה עוד שהם כבר אינם ילדים קטנים. מצד שני, כמו לכל אדם גם להם יש הוצאות בסיסיות - החל מנסיעות, דרך קניה קטנה של משהו לאכול או לשתות בדרך לישיבה, וכלה בהוצאות גדולות יותר כגון רכישת ספרים לצרכי לימוד ובשלבים מתקדמים יותר גם תשלום על "דייטים".

יודעים שהם עוברים על החוק (צילום אילוסטרציה: יאיר קראוס)

"מבחינה חוקית לבני"שים אסור לעבוד, נקודה.", טוען עמירם לרר, ראש מדור בני"ש בצבא לשעבר, "אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא ידע את זה, כי כבר ביום הראשון לחיול אנחנו מבהירים לתלמידי הישיבות שחלים עליהם הנהלים שיש לכל חייל, כולל בבין הזמנים שמקבילה לרגילה אצל חיילים. זה המצב של כל חייל בצבא, וההליכה להסדר היא בחירה של הבחורים ושל ההורים שלהם, שבדרך כלל גם משלמים על התקופה בישיבה. הבחירה הזו היא לא חובה אלא זכות, ומי שבוחר בה צריך לשאת בתוצאות ולדעת שלא לחינם הוא לא עושה צבא", אומר לרר.

"עם זאת, המערכת הצבאית די מנותקת ממה שקורה באמת. מי שעובד מסודר אז הצבא יכול לעלות על זה די בקלות בגלל הביטוח הלאומי, אבל מי שעובד שחור זה בלתי אפשרי. אני כרמ"ד בני"ש דתי אמנם ידעתי את הדברים האלה, אבל התפיסה שלי היתה שאם המערכת לא יודעת זו בעיה שלה. אם אותו בני"ש נוהג לעגל פינות, אז הוא יחליט שמוסרית גם כאן מותר לו".

המצב הקיים הוא בלתי אפשרי. (בתמונה הרב יובל שרלו)

"כמו שהרבה חיילים ברגילה הולכים לעבוד בשחור בלי לדווח, אין שום סיבה שתלמיד ישיבה לא ילך לעבוד בנקיונות ואף אחד לא ידע", אומר רפאל (שם בדוי) בני"ש הנמצא בשל"ת בימים אלו, "אני לא תמיד עובד, אבל אם מזדמן משהו אין לי נקיפות מצפון. אני לא יודע להגדיר את זה מוסרית, אבל אם גם החייל ברגילה עובד בשחור, אין שום סיבה שאני לא", אומר רפאל שנשמע מאוד שלם עם עצמו.

"בני"שים ידועים ביכולת הפלפול שלהם, וגם אני יכול להעביר שעות של דיונים על השאלה אם מבחינה מוסרית נכון או לא נכון ללכת לעבוד", אומר יאיר, "אבל מעבר לצד המוסרי, אני לא מבין איך אנשים הלכו לעבוד מתוך ידיעה שבמקרה והם יפצעו או שיקרה להם משהו, חס וחלילה, הם לא מבוטחים משום צד, שלא לדבר על זה שאם היו תופסים אותם היו יכולים לקנוס את הישיבה ולהוציא אותם ממסלול ההסדר".

החוק הוא שערוריה

בימים אלו יאיר הינו כבר סטודנט השוכר דירה בירושלים, אך גם אחרי שכבר סיים את מסלול ה"הסדר" ואת התלות הפיננסית בהוריו, הוא איננו מבין מדוע אסור לבני"שים לעבוד. "בחור בגיל 22-23 לא אמור להיות נטל כלכלי על הוריו. אני לא הלכתי לישיבה כדי לעבוד, אבל לא ברור לי מדוע לא מתירים לבני"שים לעבוד בבין הזמנים. הרצון שלי הוא לשמור על החוק, אבל מצד שני שהחוק ינהג בי בהגינות ולא יאלץ אותי לעבוד כגנב בחשכת הלילה, או לחילופין לעמוד כמו קבצן מול הורים שלי". לדבריו של יאיר, כל מאמציו להעלות את הנושא על סדר היום של הישיבה גרר התחמקות מצד ראש הישיבה שהעדיף להעלים עין מהנעשה.

"המצב הקיים הוא בלתי אפשרי", מסכים עם הדברים הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, שדווקא איננו מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. "אי אפשר מחד גיסא לאפשר של"ת ומצד שני לא לאפשר לעבוד. זו מציאות נוספת המביאה לכך שרק בחורים מבתים מבוססים יוכלו ללמוד, ומעמידה בסימן שאלה את הבחורים מבתים בהם יש צרות כלכליות. לא זו בלבד, אלא שהמסלול איננו מאפשר לעבוד אלא במצבים קיצוניים מאוד מאוד". עם זאת, מסייג הרב שרלו את דבריו וטוען שהדברים מעט מורכבים "לא יעלה על הדעת שבזמן שאחרים ישרתו, בחורי הסדר ירוויחו כסף. בדרך כלל עמדתי היא חד משמעית שיש לציית לחוק, אך זה לא פוטר את ראשי הישיבות להגיע להסדר נכון עם הצבא".

באים לשקוע בעולמה של תורה (צילום אילוסטרציה אלנתן גוטווירט)

מי שאומר את הדברים במלוא הבהירות הוא הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת "בית ועד לתורה" הר חברון שבעתניאל "החוק כפי שהוא היום הוא פשוט שערוריה. לא יתכן מצב משפטי של אדם שאין עליו אפוטרופסות חוקית מאחר והוא מעל גיל 18, ומנגד המדינה לא מאפשרת לו להרוויח אף לא שקל אחד למחייתו. אם נשווה את זה לחייל שאיננו בשל"ת, אז אמנם גם לו אסור לעבוד, אך הצבא נותן להם דמי קיום, כך שבעצם אין בחוק שום מעמד מקביל לזה של בן הישיבה שנאסר עליו לעבוד", אומר הרב ראם.

לרב ראם אמנם ברור שמאחר וזהו החוק כרגע אסור לעבור עליו, אך לדעתו יש לתקן את המצב בצורה דחופה עד כמה שניתן, "בחור שבא לישיבה בא לשקוע בעולמה של תורה, וזה מה שהוא צריך לעשות במשך כל תקופת הזמן. עם זאת, קיימת תקופת בין הזמנים בא צריך לתת אישור גורף לכל התלמידים בשל"ת לעבוד בכדי שיוכלו להרוויח סכום שמקביל לסכום השנתי אותו מרוויח חייל בשירות סדיר. אינני חושב שבחור שבחר במסלול ההסדר בא לעשות כסף, אך מצד שני יש לאפשר לו מינימום של קיום בכבוד".

בקשות פרטית על פי רוב מאושרות

בלשכת דובר צה"ל נענו לשאלת כיפה והבהירו: "בן ישיבה בשל"ת זכאי להגיש בקשה להיתר עבודה פרטית. בקשתו תיבחן על פי הקריטריונים, בהמלצת ראש הישיבה ובהתאם לשעות הלימוד בישיבה. נציין כי ראשי הישיבות הינם גורם הממליץ לאישור היתרי עבודה, וצה"ל הוא הגורם המאשר".

יחד עם זאת הוסיפו בדו"צ כי "נושא אישור שעות העבודה במהלך החופשות סמסטר (הכוונה לבין הזמנים - ג.ד), לבני הישיבה הזכאים להיתר עבודה פרטי, נמצא כרגע בבחינה".

ספק האם אכן עומדים בצה"ל לשקול בקרוב נתינת אישור גורף לכלל התלמידים, אך עם זאת גורמים בכירים בצה"ל טענו בשיחה עם כיפה כי בני ישיבה בשל"ת אינם צריכים להגיש מסמכים המצביעים על מצוקה כלכלית, על מנת לקבל היתר עבודה, ורוב הבקשות להיתרי עבודה מאושרות, במידה וראש הישיבה ממליץ לאשר.

נראה שאותה "הסכמה שבשתיקה", בה הצבא איננו אוכף את האיסור לעבוד, נוחה מדי, כך שספק אם מישהו מהצדדים יזום את שינוי המצב, אלא שההתעלמות מהמצב עשויה להתגלות כטעות. לקחי ההווה מלמדים אותנו, שמספיק איש צבא בכיר אחד בכדי לאמלל את חייהם של מאות בני"שים, ואם הישיבות יתעוררו רק ביום בו יקום במערכת הצבאית מי שיחליט להילחם בתופעת העבודה בשחור, זה כבר יהיה מאוחר מדי.