אני בן 18 ואני לומד בתיכון דתי.
יש לי כל מיני בעיות ואני תמיד פונה ליועצת של בית הספר שלנו, יש ביננו קשר טוב והיא עוזרת לי המון. אבל אני מרגיש שאני מתחיל להתאהב בה, וזה מגעיל אותי. תמיד חלמתי שאני אמצא אישה כמוה, כי היא כל הזמן דואגת לכולם ורואים שממש אכפת לה. ואני גם רוצה אישה כזאת, אבל כמובן לא היועצת. זה נורא מבלבל כי טבעי שאני אוהב אותה כי היא ממש עוזרת לי ותומכת בי, אבל בטוח לא בצורה שאני אחשוב עליה כעל אישתי או כעל אובייקט מיני, אבל זה מה שקורה. אני יודע שזה לא בסדר אבל אני לא יכול לומר לעצמי אל תאהב אותה, כי רגש זה רגש אחרי הכל.
אנא עזרו לי לברר מה אני באמת מרגיש, ומה לעשות כדי להימנע מרגשות שכאלו.
תודה מראש
תשובה
שלום רב,
מה שקורה לך הוא טבעי ומובן. בגילך רבים יכולים להתאהב בנשים מבוגרות יותר, ובמיוחד כאשר נוצר קשר אישי קרוב עם יועצת. הרבה פעמים ישנם התאהבויות שהן בגדר פנטזיה שלא ניתנת למימוש, כמו בנשים בוגרות יותר עם בביה"ס או בשכנות, או בחברות של אחות וכ'ד, וכמו שציינת רגש הוא רגש, ולא צריך לחוש רגשי אשמה שהוא קיים ועולה. מצד שני ברור שצריך לשים גבולות ולהימנע מלשקוע בהתאהבות כזו עמוק מדי.
מה שחשוב הוא שאתה מבין שלא מדובר באופציה ממשית, וכל מה שאתה חש ומרגיש נשאר בגדר פנטזיה. תחשוב מה יכול לעזור לך לשים גבולות ברורים בינך ובינה, האם לצמצם את הפגישות, או להעסיק את עצמך בדברים אחרים.
קיימת גם האפשרות לפתוח איתה בעדינות את הנושא ולומר לה שמתפתח אצלך רגש כזה, וביחד איתה לחשוב כיצד להימנע מקשר לא מציאותי. היא הרי היועצת שלך, וסביר להניח שהיא לא תיבהל ותסייע לך להתמודד.
בכל מקרה חשוב לדעת שמדובר בקטע רגשי חולף, ולא לפחשוש יותר מדי.
בהצלחה.