כמה מילות הקדמה: הדברים המובאים בפינה זאת תועלתם בהפנמתם. אשר על כן, קריאתם בלבד אינה מועלת. עצתי למעוניינים לדון בהם בארוחת שבת או בכל פורום אחר. ניתן לחלוק על כל דברי ולקעקע אותם מן היסוד, אך הדיון בהם והעלאת טענות נגד גם הם יפנימו אצלך את הנושא ובהיותך על הכביש יש סיכוי שתיזכר בהם ותקפיד על נסיעתך יותר. אם מישהו סבור שיש לו מה להוסיף לקוראים בעניין זה, אדרבה שיעלה את הדברים על הכתב וישלח לנו ונשבצם בהתאם. גם כתיבה מועילה להפנמת הדברים.

בפעם הקודמת הקדשתי את דברי לתכנון וארגון הזמן שלפני באופן שיאפשר לי לנהוג ברוגע.

ישנן הכנות שהן בבחינת צידה לדרך בכל פעם שאני "יוצא לקרב" - כשאני עולה למכונית. הכנות אלו אמורות להשפיע על בטיחות הנהיגה שלי באופן ישיר. לא פעם אנו נוטים לוותר על חלק מהן מרוב חיפזון. הלחץ בו אנו נתונים בעיקר אם אנו כבר מאחרים גורם לנו להיחפז ולהתחיל בנהיגה מבלי שאנו מוכנים לה במלוא מובן המילה. להלן אמנה כמה מהן ויתרן יוסיף כל אחד לעצמו מניסיונו האישי:

  • א. לא עולים למכונית בלי התקן מתאים לענות לשיחות טלפון (מתקן קבע או אוזניה). האם טוב לשוחח בשעת הנהיגה? ברור שיש לכך צדדים שונים. שיחות הטלפון מחזיקות אותי ערני, אך מאידך גיסא הן גורמות להיסח הדעת. במידה הראויה אין צורך להימנע מהן, אך חובה לעשות זאת בצורה בטיחותית.
  • ב. רעננות לקראת הנהיגה ובשעת הנהיגה היא הכרחית. לא עולים לרכב על מנת לנהוג כשאני עייף או צמא וכדומה. לכן, לפני הנהיגה עלי לנוח כדבעי, להיפנות לשירותים ואם יש צורך ואפשרות אף להתקלח. כל אלה אמורים להשפיע באופן ישיר על איכות הנהיגה שלי. גם במהלך הנהיגה אם אני מרגיש שהעייפות משתלטת עלי או שצורך אחר מונע ממני להתרכז בנהיגה, אעצור בעוד מועד במקום בטוח ואטפל בעניין לפי הצורך: אם זו היפנות לשירותים; שטיפת הפנים; הירדמות לזמן הדרוש (לעיתים מספיקות דקות ספורות) וכן הלאה. הטיפול הנכון בגופי לקראת הנהיגה ובאמצעה הוא גורם מרכזי הקובע את איכות נהיגתי.
  • ג. הפעלת שרירי הפנים מסייעים לשמירת העירנות. הלעיסה המתמדת תורמת מאד לכך. לכל אחד תחביב לעיסה אחר: לאחד אלו יהיו מסטיקים, לאחר גרעינים, לשלישי גזר או תפוח עץ וכן הלאה. לקראת נסיעה ארוכה או נסיעה בשעות מאוחרות, ולאלה הנוטים להירדם על ההגה - בכל שעה משעות היום, עלינו להיות מצויידים במאכלים שלמדנו מהניסיון שהם מעוררים אותנו, ולהתחיל ללעסם עם הופעת סימני העייפות הראשונים. הרדמות בשעת הנסיעה זוהי אחת הסכנות הקטלניות ביותר על הכביש!!
  • ד. בהיכנסי למכונית, בעיקר אם אני לא הנהג היחיד שנוהג בה, עלי לוודא שכל הדברים להם אני זקוק בשעת הנהיגה זמינים לי בצורה המרבית. לכן, עם כניסתי למכונית, מיד לאחר ההתנעה והפעלת המזגן, עלי לבדוק שהכסא נמצא במרחק המתאים לי מההגה והדוושות, שהמשענת זקופה כפי שנוח לי, ובהתאם לכך שהמראות מכוונות. התעסקות בכל אלה בשעת הנסיעה כבר גרמה למספיק תאונות שכדאי שנעסוק בהם לפני הנהיגה ולא תוך כדי הנהיגה.
  • ה. טיפ אחרון: לפני היציאה לדרך, אני מעביר את ידית ההילוכים לניוטראל כשמעצור היד משוך, ואני פנוי להרגעות לקראת הנהיגה. כעת אני מרשה לעצמי לעצום עיניים לשתיים שלוש דקות ולנשום עמוק עמוק בצורה סדירה בנינוחות מקסימאלית. פעולה זו שגוזלת ממני זמן מועט ביותר שווה הרבה - נשימה סדירה ועמוקה מביאה אותי להרפיה ולפיזור חמצן לכל מערכות הגוף ועל ידי כך אני מתחיל את הנהיגה בתנאים אופטימאליים. בדוק ומנוסה!