חנה אהובה,
הלילה התעוררתי וחשבתי עלייך, זמן ארוך, כמחצית השעה. רציתי לקום חשבתי שבוקר, אך הבנתי פתאום שהשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, אמרתי לעצמי שעלי לנצור את השעה הזו בזיכרוני, אני שישנה תמיד רצוף, לא הייתי סתם כך מתעוררת ושוכבת ערה וחושבת עלייך בין 4 ל-5, שבה ומשחזרת את השעה האחרונה אתמול שעשיתי ליד מיטתך כשאת כבר לא ממש איתנו, את כבר בין העולמות. כל כך התגעגעתי לדיבורים איתך, לאמירות המפתיעות, גלויות הלב. אף פעם לא צפויות, גם בשעות הקשות כל כך שעברת בעת האחרונה. חשבתי אולי קורה משהו לנשמתך עכשיו בשעת חסד זו.
ואכן בבוקר התברר לי שזו הייתה שעת פרידתך מן העולם. איני מופתעת שחשתי זאת. יקרת לי כל כך חנה אחותי הגדולה.
היית לנו חנה, לבנות דורי אם ואחות. מאז נפגשנו לראשונה, לפני כעשר שנים, לאחר הקמת קולך. התמסרת לנו עם כל הלב. תמכת ופרגנת, עם כל הנשמה. תמיד פרגנת ושמחת עם כל הצלחה הכי קטנה.
היית אתנו בשעות הקשות, היית לנו מגדלור של אומץ ובמיוחד של אמת. אמת שלא מזייפת, לא מנגנת את הניגון של האחרים, של הממסד, של שקרים מוסכמים, לא יכולת להתחנף ב"גרוש", מילה אהובה עלייך. לא עשית לנו הנחות, לא ויתרת לנו על קני מידה ראויים ונכונים. לא היה קל, אך מי יתן לנו תמורתך. דרשת מאיתנו לעשות את הראוי באמת, לכתוב מדויק ונכון ולהוציא מתחת ידינו את המיטב, ללא פשרות, ללא וויתורים. לא הכרת בכלל את המושג חנופה, מתק שפתיים. כמו חנה במשכן, עברת על פני הכהן, על פני בעלי השררה, על פני הרבנים והצבת לנו נורמות אחרות של עמידה, עזרת לנו להגביה את קולנו ברמה ולטעון מול המלעיזים. כמה מתאימים לך דבריה של חנה אם שמואל:
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי ה. אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל: כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה.
כעסת, כעסת על אי-צדק, על פגיעה בחלשות, על זיוף ומרמה ועל חוסר אונים של מנהיגים שאמורים להוביל. כעסך ושיחך יצרו עולמות, כתבת ולימדת והקמת דור של תלמידות שהולכות בדרכך. את היית מאלה שפילסו את השביל, ששכבו ראשונות על הגדר כדי לפרוץ לנו הדור הצעיר של הנשים הדתיות, דרך רחבה, דרך המלך.
חנה למדנו ממך יושרה אישית, למדנו ממך, לחשוב נכון. למדנו ממך שאפשר. הידע העצום שלך, 15 שפות שדיברת הראה לנו שאם נרצה, אין זו אגדה.נוכל להחכים, לדעת ולהתמודד כבנות אוריין, כפי שאת היית. תלמידת חכמים ענקית. היו לך עוד כל כך הרבה תכניות, ספרים, תרגומים, ומפעל החיים של המשנה שעזבת אותו באמצע. לפני כחודשיים הכרתי אותך לבתי, צעירה, לומדת וסקרנית וכמו תמיד, כמו מגנט, התחברה איתך. גם היא נערה צעירה הפכה לך לידידה ואת לה למדריכת דרך. סיפרת לי שהיא מתקשרת אלייך שהיא משוחחת איתך, גילה הצעיר לא הפריעה לשפע הלמדני הרציני שהשפעת עליה.
זאת גם למדנו ממך חנה. יחס מכבד ורציני לכל אדם, איש, אישה, ילדה וקשישה. היית כל כך טובה, כל כך נדיבה. תמיד נתת הכל מכל הלב. וגם ידעת לדרוש, כמו חנה לא וויתרת לסביבתך על נורמות וערכים. מי שזייף מצא עצמו מחוץ למעגל שלך, זה לא היית את.
היית כל כך אחרת בעולם של שקר, של צביעות, של ערכים מזויפים, של אנשים שנוהגים אחד בפה ואחד בלב, עולם של ניצול ובזות, היית אש בוערת של כנות, של יחסי אמת, של לב גלוי ואוהב.
מי יתן לנו תמורתך?!
חנה את תמשיכי להיות לנו מגדלור בדרך, דרכך דברייך, מאמרייך ימשיכו להאיר את דרכנו עוד שנים רבות.
נוחי בשלום על משכבך.
ד"ר חנה קהת הינה מייסדת ארגון קולך- פורום הנשים הדתיות.
הלילה התעוררתי וחשבתי עלייך, זמן ארוך, כמחצית השעה. רציתי לקום חשבתי שבוקר, אך הבנתי פתאום שהשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, אמרתי לעצמי שעלי לנצור את השעה הזו בזיכרוני, אני שישנה תמיד רצוף, לא הייתי סתם כך מתעוררת ושוכבת ערה וחושבת עלייך בין 4 ל-5, שבה ומשחזרת את השעה האחרונה אתמול שעשיתי ליד מיטתך כשאת כבר לא ממש איתנו, את כבר בין העולמות. כל כך התגעגעתי לדיבורים איתך, לאמירות המפתיעות, גלויות הלב. אף פעם לא צפויות, גם בשעות הקשות כל כך שעברת בעת האחרונה. חשבתי אולי קורה משהו לנשמתך עכשיו בשעת חסד זו.
ואכן בבוקר התברר לי שזו הייתה שעת פרידתך מן העולם. איני מופתעת שחשתי זאת. יקרת לי כל כך חנה אחותי הגדולה.
היית אתנו בשעות הקשות, היית לנו מגדלור של אומץ ובמיוחד של אמת. אמת שלא מזייפת, לא מנגנת את הניגון של האחרים, של הממסד, של שקרים מוסכמים, לא יכולת להתחנף ב"גרוש", מילה אהובה עלייך. לא עשית לנו הנחות, לא ויתרת לנו על קני מידה ראויים ונכונים. לא היה קל, אך מי יתן לנו תמורתך. דרשת מאיתנו לעשות את הראוי באמת, לכתוב מדויק ונכון ולהוציא מתחת ידינו את המיטב, ללא פשרות, ללא וויתורים. לא הכרת בכלל את המושג חנופה, מתק שפתיים. כמו חנה במשכן, עברת על פני הכהן, על פני בעלי השררה, על פני הרבנים והצבת לנו נורמות אחרות של עמידה, עזרת לנו להגביה את קולנו ברמה ולטעון מול המלעיזים. כמה מתאימים לך דבריה של חנה אם שמואל:
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי ה. אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל: כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה.
כעסת, כעסת על אי-צדק, על פגיעה בחלשות, על זיוף ומרמה ועל חוסר אונים של מנהיגים שאמורים להוביל. כעסך ושיחך יצרו עולמות, כתבת ולימדת והקמת דור של תלמידות שהולכות בדרכך. את היית מאלה שפילסו את השביל, ששכבו ראשונות על הגדר כדי לפרוץ לנו הדור הצעיר של הנשים הדתיות, דרך רחבה, דרך המלך.
חנה למדנו ממך יושרה אישית, למדנו ממך, לחשוב נכון. למדנו ממך שאפשר. הידע העצום שלך, 15 שפות שדיברת הראה לנו שאם נרצה, אין זו אגדה.נוכל להחכים, לדעת ולהתמודד כבנות אוריין, כפי שאת היית. תלמידת חכמים ענקית. היו לך עוד כל כך הרבה תכניות, ספרים, תרגומים, ומפעל החיים של המשנה שעזבת אותו באמצע. לפני כחודשיים הכרתי אותך לבתי, צעירה, לומדת וסקרנית וכמו תמיד, כמו מגנט, התחברה איתך. גם היא נערה צעירה הפכה לך לידידה ואת לה למדריכת דרך. סיפרת לי שהיא מתקשרת אלייך שהיא משוחחת איתך, גילה הצעיר לא הפריעה לשפע הלמדני הרציני שהשפעת עליה.
זאת גם למדנו ממך חנה. יחס מכבד ורציני לכל אדם, איש, אישה, ילדה וקשישה. היית כל כך טובה, כל כך נדיבה. תמיד נתת הכל מכל הלב. וגם ידעת לדרוש, כמו חנה לא וויתרת לסביבתך על נורמות וערכים. מי שזייף מצא עצמו מחוץ למעגל שלך, זה לא היית את.
היית כל כך אחרת בעולם של שקר, של צביעות, של ערכים מזויפים, של אנשים שנוהגים אחד בפה ואחד בלב, עולם של ניצול ובזות, היית אש בוערת של כנות, של יחסי אמת, של לב גלוי ואוהב.
מי יתן לנו תמורתך?!
חנה את תמשיכי להיות לנו מגדלור בדרך, דרכך דברייך, מאמרייך ימשיכו להאיר את דרכנו עוד שנים רבות.
נוחי בשלום על משכבך.
ד"ר חנה קהת הינה מייסדת ארגון קולך- פורום הנשים הדתיות.