האיש מן הגבעה

"גבעת תום ותומר" היא אתר הנצחה יחודי שהוקם לזכר 73 חללי אסון המסוקים שארע לפני כעשור, והיה מהאסונות הכבדים בתולדות חיל האויר והמדינה.

לזכר חללי האסון בנה יואב קידר, אביו של תומר קידר, בן קיבוץ נגבה, מקום הנצחה מיוחד ונדיר ביופיו על גבעה שנמצאת בקרבת קיבוץ נגבה.

הגבעה מכונה "גבעת תום ותומר" על שם תומר קידר וחברו הטוב תום כיתאין מהרוגי האסון.

ליד הגבעה מוצב עמוד חשמל עגול וגדול, צבוע בכחול ועליו מצויירות 73 יונים לבנות, יחד עם הכיתוב משירו הידוע של נתן יונתן "ארץ שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת".

הגבעה עצמה היא גן זכרון יפהפה, שבו שתולים צמחי ארץ ישראל. לצד השבילים חקוקים על הסלעים שמות הנופלים יחד עם תיאור קצר של אישיותם או תחביביהם ובהם ניתן לערוך היכרות מעמיקה יותר עם תום ותומר שעל שמם קרוי האתר. ההליכה הזו בשבילי הגבעה, כשברקע צלילים חרישיים של שירי ארץ ישראל שלווים ורוגעים, והכל סביב טובל בירוק- משרה אוירה מיוחדת על המהלך.

מסביר יואב קידר: "הרעיון להנציח את 73 החיילים בתוך גן בוטני של צמחי ארץ ישראל, נובע, מההערכה שהנוער המתנדב ליחידות השדה הלוחמות עושה זאת מתוך אהבתו את ארץ ישראל, את הריה, את סלעיה ואת טבעה ולפיכך נכון יהיה להקים גן כזה לזכרם"

ובכל זאת, זו דרך חריגה להנצחה. מה הניע אותך לבחור בדרך הזו?

"אני לא ממש יודע" הוא מחייך "מניח שזה קשור באישיות שלי, בחיפוש אחרי אמת ויופי שאני מוצא יש בטבע בצורה פשוטה ונקיה. וגם תומר עצמו היה מאוד מחובר לטבע ונהג בזהירות אפילו עם נמלה שטיאטא החוצה".

יש חשיבות לבחירה בצמחיה הארצישראלית דווקא ?

"אבות אבותי חלמו להגיע לארץ ישראל ולחיות בה, לא כמיעוט ולא כעם שמחקה עם אחר. מטרתם הייתה קוממיות בא"י וחזרה למה שטבעי להם על פי התרבות, הדת והמסורת היהודית. בתנ"ך יש יחס מיוחד לחי והצומח בארץ שיוצרים עולם דימויים שלם והוא טבעי למקום והמקום טבעי לו"

"בגלות נוצרה כמיהה להכיר ולראות אפילו את האיזוב של ארץ ישראל וכל מאבקיהם של אנשי העליות הראשונות על הארץ ולמענה יצרו את הבסיס לכך שנוכל לחיות כאן וליצור מדינה המושתתת על אותם כמיהות: חזרה לנוף מולדתנו. חזרה לעצמנו במובן הכי טבעי שיש. תום ותומר יחד עם חבריהם פעלו ולחמו בדיוק מתוך אותה שאיפה.

אולם נראה כי במרוצת הדורות, באופן אבסורדי החמצנו את עניין הצומח הארצישראלי ובמקומות שונים בארץ רואים השקעה דווקא בצמחיה שאופיינית יותר למחוזות אחרים.

המאמץ לשמור על הארץ מלווה , בעיני, גם ברצון לחזור אל הצומח בנוף הארצישראלי. שלמנו בדם על המאמץ הזה ובעיני התאים שגני הזכרון שלנו יהיו עטופים עם העצים והשיחים שמאפיינים את הארץ עליה נלחמו".

על עמוד החשמל הענק והמעוטר מספר יואב:

"אנחנו בתהליך מתמיד של טיפוח הגן והגבעה שהחל ב-1999. בשנת 2000 החלה חברת החשמל בבניית תשתית של עמודי חשמל בסביבה ושמתי לב שאחד העמודים סומן בדיוק באיזור הגבעה. טלפנתי אליהם וביקשתי שיזיזו מעט את העמוד מכיוון שהוא מסתיר את הרי ירושלים וחברון. הם נענו לבקשתי ואז פניתי אליהם בבקשה מיוחדת שהעמוד החשמל לא יהיה עמוד רגיל מכיוון שהוא מזכיר לי מסוקים... והם אכן אישרו את העמוד הגדול הזה.

בהמשך נודע לי שרפי פלד, מנכ"ל חברת החשמל דאז, יודע לצייר והוא באמת הציע לצייר להק יונים שעולה השמיימה בצבעי הדגל. הציטוט משירו של נתן יונתן, אב שכול בעצמו, נראה היה לי מתאים לשילוב בגן ובסופו של דבר העמוד נבחר לשאת אותו".

מלבד סיורים על הגבעה, יש פעילויות נוספות?

"בשנים האחרונות, מידי חודש, כשהלבנה במילואה, היינו מקיימים ערבי שירה לאור הירח, ללא תזמורת, עם מעט מאוד כלי נגינה. היינו מבעירים מדורה, צולים תפוחי אדמה ולוגמים קפה או תה. זו חוויה מדהימה.

גם בימי העצמאות מידי שנה אנו מקיימים יום שלם של שירה בגן ולעתים שילבנו ביום כזה גם מסיפורי ארץ ישראל.

ומעבר לכך, אנחנו תמיד מחדשים ומתחדשים ומטפחים ומטפלים. לא חסרה כאן עבודה ואנחנו תמיד שמחים לקבל רעיונות חדשים".

הפרסום על הפעילויות ושאר היוזמות - נמצא באתר האינטרנט?

"בעיקר מפה לאוזן. אמנם יש אתר אבל הוא לא ממש מתעדכן וכנראה שכמו הגן, הוא זקוק לרענון , רק שאני לא ממש מבין בזה.

אם יהיה מי שיוכל לסייע לנו בעניין הטיפול באתר האינטרנט- נשמח מאוד"

אז הנה, זרקנו אליכם כפפה:

באתר האינטרנט של "גבעת תום ותומר" מפורסמים שם מספרי הטלפון של יואב ורעייתו חגית יחד עם כתובת אימייל לצורך הזמנת סיורים, מתן רעיונות חדשים, או אולי אפילו מתנדבים שמבינים בסודות הרשת ויוכלו לסייע בטיפול באתר.