כאשר קיבלתי לידי את ספרו של הרב שרלו "רשו"ת להחמיר", המלקט "תשובות שניתנו באינטרנט בענייני חומרות, קולות ועבודת ה", ציפיתי לראות אוסף תשובות היוצאת כנגד חומרות מיותרות או כנגד חומרות של שטות, הנובעות בדרך כלל מחוסר בקיאות בהלכה. בפועל, נאספו לתוך הקובץ כמאה ועשרים תשובות שונות, המתמקדות בחומרות הנובעות מעולמו הפנימי של האדם, מתוך רצון לעשות יותר ממה שההלכה מחייבת אותו.
הספר נפתח בהקדמה המנסה לבחון את מקומה של החומרה ואת היחס בינה לבין ההלכה הפסוקה. הספר מחולק לתשעה מדורים (דיני ממונות, שבת, מועדים, צניעות, ספירת העומר ובין המיצרים, כשרות, אמת ושקר, לשון הרע ועניינים שונים) שכל אחד מהם נפתח במאמר קצר הנוגע לחומרה שיש לדעת הרב שרלו להחמיר בתחום שבו עוסק אותו מדור. כך למשל, במדור העוסק בנושא השבת מבקש הרב להדגיש את החשיבות שבשמירה קפדנית על אופייה הכללי של השבת, תוך התרחקות ממעשים שעלולים לטשטש את ההבדל שבין שבת ליום חול ובלשון ההלכתית: החמרה באיסור "עובדין דחול". וכך, פוסק הוא לאסור תיכנות וידאו כדי שיקליט תכניות המשודרות בשבת, להחמיר ולהימנע מקריאת חדשות באינטרנט מיד בצאת השבת, דיבור על נושאי חולין בשבת ועוד.
בד בבד עם הקריאה להחמיר בנושאים שונים, ניכרת לאורך הספר כולו הקריאה שלא להגזים בהחמרות או למהר באימוץ נוהגים מחמירים, וזאת כדי שלא להפוך את הרצון להתקדמות דתית לחיים של עצבנות ואובססיה. כך למשל, באחת השאלות בספר מבקשת אישה מהרב שרלו להכריע במספר לא מבוטל של מחלוקות בינה לבין בעלה בנושאי צניעות. לקראת סיומה של התשובה מציע הרב להקל בשאלת ההליכה של האישה במכנסיים בתוך ביתה וזאת "בשל העומס הגדול של חילוקי דעות ביניכם". בסיומה של התשובה הארוכה (במונחים של תשובות אינטרנט) כותב הרב: "הטוב ביותר הוא שלא תתנו לנושאים אלה להשתלט על סדר היום הזוגי שלכם, ותוכלו להפנות את כל מאמציכם לאהבה הגדולה שבחיי בני הזוג".
לא מעט נכתב בעד ונגד התופעה הנרחבת של שאלות המופנות לרבנים באמצעות האינטרנט. אין ספק כי ישנו יתרון עצום ביכולת לשאול רב שאלה אנונימית ולקבל תשובה מהירה. עם זאת, ברור שתשובה כזו היא בדרך כלל תשובה שמטרתה לספק "עזרה ראשונה" בלבד, ובשל כך ליקוט של שאלות אינטרנט לספר, לא הופך אותו ל"ספר שאלות ותשובות" קלאסי המאפשר ירידה לשורשי ההלכה ולמקורותיה ובדרך כלל מביא לתוצאה בעייתית.
נדמה כי עורכי הספר היו ערים לבעיה זו, והבחירה להוסיף מאמרים כלליים בכל ראש מדור בהחלט תורמים להפיכת הקובץ לספר. בנוסף, נראה כי הושקעו מאמץ ומחשבה רבים בבחירתן של השאלות ובשיוכן למדורים השונים, כך שישנו רצף הגיוני ונוח לקריאה, למי שמבקש לטעום מהשיטה ההלכתית החורזת את התשובות השונות ולא רק לקבל תשובה לשאלה ספציפית.
עם זאת, לעיתים נראה כי ישנה חזרה רבה מידי על עקרונות פשוטים. במדור של "ספירת העומר ובין המיצרים" (העוסק בחומרות שראוי לנהוג בהם בימי בין המיצרים, ולדעתי נכון היה שיקרא "בין המיצרים" בלבד) חוזר העיקרון של הצורך בהחמרה בדיני האבלות בימי בין המיצרים ובהבדל במנהגי האבלות בין שתי קבוצות ימים אלו ונראה כי ניתן היה להסתפק במאמר הפותח את המדור ובשתי תשובות מייצגות. בדומה, ניתן היה לדעתי לקצר מעט את המדור "אמת ושקר" ולצמצם את מספר התשובות המובאות בו.
בשורה התחתונה- מדובר בספר מושקע ונעים לקריאה, המעלה נקודות רבות למחשבה ומאיר עיניים בכל הנוגע לנושא החומרות בהלכה, למקומן וליחס אליהן.
אתר הספר רשו"ת להחמיר