הישרדות ממש עושה לי חשק לקפוץ במוצאי שבת להורים ולבלות את הערב מול הפקת הראליטי הישראלית היקרה והמושקעת ביותר שעלתה עד כה על המסך. כבר כמה שבועות שאני פוגש באינטרנט אחרי טיפות האינפורמציה שמפזרת מערכת יחסי הציבור של התוכנית וזה נראה לי מאד עסיסי. למרות זאת הפעם אני לא הולך להציץ בתוכנית וגם מבקש מכם לא לעשות זאת. זה לא רק בגלל בעיית הלבוש הפרובוקטיבי ונושא שמירת העיניים שמי שמשתדל לשמור על ההלכה ראוי שלא יסתכל בו , אלא גם בגלל הקונספט של התוכנית ומה שהוא מנסה לומר על הטבע של החברה והאדם.
הישרדות בעצם אומרת שמתחת למסכה אנחנו כולנו חיות, שמנסות להחזיק מעמד בגונגל של החיים ובטבע הכלל הבסיסי ביותר הוא החזק שורד. האידיאולוגיה הזו שייכת לחברות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית ולמרות שלפעמים זה מאד מפתה להישבות בקסם האקזוטי של נקודת המבט הזו או להיתפס אל הייאוש וחוסר האמון בטוב שהיא גונזת בקרבה, אסור להיכנע לה כי היא משחיתה. גם אם אין מכות, דם או יריות בתוכנית הזו, התפיסה שעליה היא מעמידה את העולם שלה היא השורש של האלימות.
נכון שמדובר כאן במשחק ואף אחד לא באמת נפגע, אבל כבר לימד רבי נחמן מברסלב שאם אתה רוצה לעמוד על טיבה של חברה תקשיב לבדיחות שלה, תבחן במה היא משתעשעת. מי שמשחק כל היום באקדחים יש סיכוי לא רע שהוא יפלוט כדור. לא לחינם הסדרה נוצרה בארצות הברית, היא שייכת לאותו סל ערכים שבגללו המדינה לא מספקת לך אפילו ביטוח בריאות ראוי לשמו, הסל של הקפיטליזם החזירי.
בישיבה בה למדתי אחד התלמידים גידל נחש, לא זכור לי מאיזה סוג אבל הוא היה שמן ואחת לכמה זמן היה צורך להזין אותו בעכבר או שניים. טקס האכלת הנחש הפך להיות די מהר להצגה הכי טובה בישיבה, בערב הגיעו התלמידים מכל החדרים לראות איך נחש גדול בולע עכבר מפוחד. הדבר גרר התנגדות של קבוצת תלמידים שטענה שזה לא ראוי לעשות מסיבה מסבל של עכבר נטרף ולמרות שחייבים להאכיל את הנחש, זה עושה משהו לנפש. הם צדקו, ובאותה מידה לא ראוי לעשות מסיבה מסבל של אדם, בטח של לא חייבים להביא אותו למצב חיתי שכזה, כמו שכבר כתב המשורר (מאור כהן, זקני צפת) "לא אנחנו לא חיות רק בני אדם ..."
אגב, את כתיבת הדברים מלווה דילמה רצינית. yes כבר הדגימו בפרסומת שלהם שלהתנגדות ובמיוחד התנגדות של אדם דתי לתוכנית טלוויזיה יש סיכוי לא רע להפוך למקדם מכירות. כך שיש סיכוי גדול שבעקבות הדברים שאני כותב כאן כולכם תרוצו לעשות בדיוק ההיפך אף פי כן מה לעשות שאני מרגיש צורך גדול לכתוב אותם, קודם כל לעצמי.