אני נשואה 3 שנים ללא ילדים,ויש לי בעיות מאוד קשות בשלום הבית, כל המריבות סובבות מסביב למשפחתו של בעלי, בעלי לא תומך בי כשאני מספרת לו על כך שאני ניפגעת מהתנהגותה של אימו כלפי, הוא בוחר לא לראות , ולהיתעלם מכך ולא רוצה שבכלל אדבר על זה, איבדתי את אימי הי"ד בפיגוע לפני 7 שנים, אני באה ממשפחה מאוד חמה ותומכת, קיוויתי שחמתי תהיה לי כאמא, אני מאוד רציתי בקרבתה ועשיתי המון כדיי שתחבב אותי אבל, לא אוהבת אותי והיתה מעדיפה שניפרד, ליד בעלי היא מתנהגת כאילו בחביבות מזויפת אבל תוקעת בי מבטים מאוד מפחידים, שמעתי באחת השיחות שהיא דיברה, עלי רעות, אני מאוד אוהבת את בעלי אבל אני מרגישה שאין לי מקום במישפחה, אני בוכה המון מהמריבות איתו קיוויתי להקים בית כשר ונאמן אבל בעלי כנראה לא רוצה בכך, שמענו המון הרצאות לשלום בית הינו אצל מספר רבנים וכולם ללא יוצא מהכלל, אמרו לו שהוא צריך לכבד את אישתו ולשמור על הבית שלו, אבל הוא דואג למשפחתו יותר מאשר דואג לביתנו אפסו כוחותיי, אני מתפללת לה שיעזור, אני מכבדת אותו ועושה בשבילו המון אפילו מתעלה על כאבי ליבי אבל זה אולי לא מספיק, כי לבניית בית צריך 2 אנשים לנשמה אחת מאוחדת אני מאוד מדוכאת בגלל המצב, אנחנו כרגע לא מדברים, וכל ניסיון שלי לדבר איתו נכשל, האם אין מנוס אלה להיפרד, מה שבטוח שזה ישמח מאוד את אימו.
תשובה
שלום
אני שומע רק את הצד שלך ולא שמעתי את דעתו של בעלך. אבל מה שאת אומרת זה נכון.
כאשר אדם מתחתן הוא צריך לעזוב את ביתו, את אמא שלו ולדבוק באשתו. זה לא אומר לעזוב ברחוב את אמא שלו אבל מבחינה נפשית הוא ודאי צריך לתמוך באשתו אפילו כאשר זה כביכול נגד אמא שלו.
כתוב בתורה בבראשית ב כד: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד"
זה האלף-בית. כאשר הוא התחייב בכתובה וקידש אותך מתחת לחופה הוא למעשה התחייב לקיים את הפסוק הזה.
לפעמים זה קשה, מאוד קשה, להתנתק כביכול מאמא, להראות לאמא שיש אישה אחרת שהוא תומך בה ודואג לה ומקשיב לה לפני שהוא מקשיב לאמא. אבל זאת ההתחייבות שלו וזה דרך החיים.
אם אדם רוצה להיות גבר ולהקים משפחה הוא צריך קצת להתנתק מהילד שבו ולהפסיק להיות ילד שרץ לאמא שלו לכל דבר.
יש אנשים שזה לא קל להם, אבל ככל שיעש זאת יותר מהר ככה הם יבינו שכולם יוצאים מנצחים. גם האמא תגלה שזה עושה רק טוב.
אין דרך אחרת, אם היה דרך אחרת התורה היתה כותבת את זה. אבל היא לא כתבה, ואין.
אז אני מציע לך להסביר את האמת הפשוטה הזאת לבעלך. או את בעצמך או דרך רב, או דרך יעוץ זוגי וכו'. כי אין דרך אחרת שזה יכול לעבוד.
גם לך יש עבודה, חמות לא בוחרים וצריך לחיות עם מה שיש. אולי מההתחלה נוצר איזה שהוא חיכוך בינך לבין חמותך. אז אני מציע לך לנסות לפתוח דף לבן. ולהשתדל לשמוע לה, להקשיב לה, להראות לה שאיכפת ממה שהיא אומרת או מרגישה ולנסות להתחשב בצרכים שלה איפה שאפשר. בסופו של דבר בעלך חייב לכבד את אביו ואת אמו. יש לו מצווה לכבד את אימו ומתוך כך גם את צריכה לכבד אותה. זה לא ואמר שכל מה שהיא אומרת צריך לעשות.
כמובן שבתוך הגרעין והמשפחה שלך את מחליטה יחד עם בעלך ביחד!!! וכפי שהסברתי קודם לבעלך יש חובה להתנתק מאימו ולגבות אותך במקרה הצורך. זאת אהבה.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים