שלום וברכה.
אני נמצאת במערכת יחסים רצינית עם שאיפה ורצון לנישואים בע"ה.שנינו בני 17 , ושנינו די בוגרים לגילינו וגם מאוד אוהבים אחד את השני.
לא מזמן אמי החלה לנהל איתי שיחות על העתיד של הקשר הזה...החלום שלו זה לעשות צבא וישר אח"כ להתחתן ואני החלום שלי זה להתחתן בגיל 18 , בייחד זה לא מסתדר.
אמא שלי התחילה לדבר איתי על כך שעדיף לי לסיים עם הקשר הזה כי זה זה לחכות עוד שלוש שנים ואנחנו באותו גיל ואין בסיס כלכלי אין עבודה רצינית אין שום דבר בעקרון, להתחיל מאפס.
ואני מאוד סומכת על הדעה שלה ומתייעצת איתה בכל ואולי באמת יש אמת בדבריה?
יש הרבה בחורים שגדולים ממני מבוססים כלכלית טוב ומעוניינים לחתונה וכ'ו..
.
בקיצור איני יודעת מה לעשות מה נכון לעשות ? האם הקשר הזה באמת לא יוביל לשום דבר כי שנינו צעירים והוא עוד ילד (אומרים שנשים יותר בוגרות מבנים)? ואולי אני באמת זקוקה למישהו גדול ממני?ומה לעשות עם כל האהבה והחיבה שרכשתי כלפי אותו בחור שאני נמצאת איתו עכשיו ? עזרה
תשובה
שלום אני נוטה לצד של אמא שלך. בכל מקרה הבחור רוצה לעשות צבא, ואולי אח"כ ללכת לטייל ומי יודע... כל זה עשוי לקחת הרבה זמן. חוץ מזה, גם את צריכה וכדאי לך ללמוד מקצוע. לבנות את עצמך. כל דבר בעתו ובזמנו מה טוב. בהצלחה שמואל, כולנו שדכנים