שלום רב. אני נשואה מזה 5 שנים לבעל תומך, אוהב, רגיש ומתחשב. יש לנו שני ילדים- הבכור בן שלוש וחצי והשני בן שלושה חודשים. בעלי בד"כ בחור מאוד מתחשב, רגיש, אוהב עם זאת יש לו לעתים רחוקות התפרצויות זעם כאלה. בפעם הראשונה שנתקלתי בזה זה היה לפני כשנה - זה קרה כאשר התווכחנו על משהו ואז הוא התרגז הרים את הקול שלו ולדאבוני גם הרים הדף אותי פיזית. לאחר שזה קרה אמרתי לו שזה או גירושין או שהוא מטפל בעצמו - הוא הביע את צערו והתחרט ואמר שייקח את עצמו בידיים. לא התערבתי לו והאמנתי שכך עשה. בזמן האחרון זה שוב קרה, הפעם התווכחנו על חינוך הילד והוא ממש דרש שנלך לחדר לדבר ומשסירבתי הוא פשוט גרר אותי בכוח לחדר אחר וצעק עליי. לאחר המון בכי ורצון לברוח מהבית ישבנו לדבר והוא טען כבעבר שאין לו מושג למה זה קורה ושהוא עובד על עצמו כל הזמן ובכל זאת זה קרה והוא מצטער ומתחרט. מצד אחד אני רוצה לקחת את הילדים ולברוח אך מצד שני ההתפרצויות האלו קרו פעמיים ואני אוהבת אותו ומאמינה שעם הטיפול הנכון נוכל להתגבר על זה. לכששאל אותי אם אני סולחת לו עניתי כי לעולם לא אסלח לו. אנא עזרתך לשיקום נישואיי.
תשובה
שלום רב, הדילמה שלך ברורה ולא פשוטה, מצד אחד נכון לעשות מאמץ לשמור על שלמות המשפחה, מצד שני מה שקרה הוא גבול אדום. דרישתך שילך לטיפול היא נכונה, ועליך להתעקש ולעמוד על כך. במידה ואת לא מצליחה תנסי לערב גורם בעל השפעה עליו. בהצלחה.