תקופת אירוסים קשה

שלום. אני ובן זוגי מתחתנים בעוד כחודש, מאז האירוסים ולאחרונה במיוחד קצת קשה ביננו... יש המון פחדים וחששות. אנו מאמינים ומרגישים שזו הבחירה הנכונה ואנו אוהבים אחד את השני אבל אנו לא מתהלכים שמחים ומרוגשים. אתמול באחת השיחות ביננו הבנתי כי אחד הקשיים הוא התחושה שלי שהוא לא משתף אותי בחייו, או יותר מדוייק הוא כן משתף אותי ומספר לי אבל אני מרגישה שזה לא מתוך רצון ושמחה. יש פער גדול בינינו, אני כשאני חווה משהו אני מיד מתקשרת אליו ומספרת לו ורוצה שהוא יהיה חלק, הוא יכול לא לדבר איתי יום שלם. (בסוף הוא מתקשר ומספר ומשתף, אבל זה נדמה כי הוא עושה זאת מתוך מחוייבות) התחושה הזו מחלישה אותי ומפחידה אותי וגורמת לי להיות לא בטוחה באהבתו וברצונו אותי ... כשאמרתי לו את זה הוא אמר שהוא אוהב אותי ובוחר בי ורוצה אותי אבל שאני צודקת גם הוא מרגיש את זה וזה מפחיד אותו, מפחיד אותו שלהוא לא יודע לאהוב כמוני, שהוא לא יודע לתת את עצמו כמוני, ואז התחושות הללו עוד יותר מרחיקות אותו, ואני נפגעת מהתרחקותו, וכך נוצר גלגל של כאב ופגיעה. אני אוהבת אותו מאוד, והוא אותי, ואנו מסוגלים לדבר על הכול. אבל אני מוצאת את עצמי כל הזמן לא בטוחה באהבתו, לא בטוחה ברצונו להיות איתי, מוצאת את עצמי נפגעת מזה שהוא יכול לספר לי רק אחרי יומיים משהו משמעותי שקרה לו. מה לעשות?

תשובה

שלום וברכה ראשית אני מאחל לכם שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. אינני ממליץ לכם להילחץ מהשוני שביניכם ואני סבור שטוב אם תשקיעו את האנרגיות שלכם להכנות לחתונה הקרבה ובאה מאשר להוסיף לחץ וחרדות הנלוות ממילא לתקופת טרום הנישואין. איני רואה בדברייך משהו חריג, התיאור שלך הינו נורמאלי לחלוטין ומבטא שוני הקיים בין בני אדם בכלל, "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב) ועוד יותר, שוני בין גברים לנשים באופן התקשורת והשיתוף ההדדי, בייחוד בתחילת הדרך המשותפת. על כן כדאי להכניס את הדברים לפרופורציה ולהבין כי השוני קיים ואל לך לנסות ולשנות את אופיו של ארוסך או לצפות לשינוי מהיר בדברים שאינו מורגל בהם. את כותבת שאתם "מאמינים ומרגישים שזו הבחירה הנכונה ואוהבים האחד את השני" וכן שאתם "מסוגלים לדבר על הכל", ומזה אני למד שיש בסך הכל בסיס טוב וכימיה ביניכם ועל כן רצוי לעצור את הגלגל של הכאב והפגיעה שנוצר מהפרשנות אותה את נותנת לאירועים. להבנתי הפרשנות לאופן או למינון שאת מצפה ולא מקבלת ממנו גורם לתחושה שכשהוא כבר מדבר ומשתף הוא עושה זאת מתוך חובה ואף מביא לספקות באהבתו אלייך, דבר הגורם לפחדים ולחששות שהזכרת ועוד יותר מכך הוא עצמו נלחץ שמא הוא אינו "יודע" לאהוב או לתת את עצמו כמוך. חשוב מאוד שתמשיכו לדבר על כל דבר המטריד אתכם ולתאם ציפיות על מנת למצוא את האיזונים ביניכם, תהליך שאינו נגמר לפני הנישואין אלא ממשיך ונבנה במשך שנים רבות. אינך כותבת כמה זמן אתם מכירים אך אני מניח שלא תקופה ארוכה מאוד ועל כן עלייך להבין שלוקח זמן להתרגל לאדם קרוב ביותר שיש לחלוק עמו חיים משותפים או כרגע זמן רב יחד להכנה לחיים המשותפים. חיי נישואין בריאים וטובים מבוססים על תקשורת פתוחה, כבוד לשונות של בן/בת הזוג ומרחב לכל אחד להביא את ייחודיותו לידי ביטוי ללא יומרה לחנך האחד את השני. השינוי בסייעתא דשמייא בוא יבוא אצל שניכם ומתוך ראייה משותפת והתגברות על האתגר הזה, תתאפשר בעזרת השם בניית הבית שתקימו על יסודות איתנים לבניין עדי עד. בברכת הצלחה ומזל טוב עזרא היידו MCI מאמן מומחה ומגשר משפחה, ברוח היהדות