ביום רביעי, בשבע בבוקר, היא קיבלה טלפון בהול "אנחנו צריכים אותך הערב לבייביסיטר!" היא בקושי פקחה עין וכבר מקבלת משימות. "בסדר היא עונה" באפס ברירות, בכל זאת קצת לא נעים לסרב, למרות שהיא ממש בנתה על הערב הזה, קצת ללמוד למבחן, קצת להירגע מיום הלימודים הלחוץ. "לכמה זמן?" היא שואלת בהססנות "תגיעי בשש אנחנו נחזור כנראה בחצות, אולי קצת אחרי, תהיי זמינה אנחנו נעדכן אותך תוך כדי" מזל שהם יעדכנו תוך כדי הרי היא בטח לא צריכה להיות מתוכננת והזמן שלה הרי במילא לא כל כך חשוב.
אז היא הגיעה בשש, בדיוק בזמן שקבעו, אך פתאום הם נזכרו שהם צריכים אותה רק בשבע וחצי "תחזרי הביתה, בטח תמצאי מה לעשות, נתקשר אלייך כשנהיה מוכנים" עכשיו היא משוטטת ביישוב חסרת מעש, זה לא זמן להתחיל ללמוד למבחן, אין מה לעשות, נשרפה עוד שעה וחצי. בשבע וחצי היא כבר התייצבה מוכנה, שקית עם ספרים ומחברות וחוטי סריגה לכיפה שכבר המון זמן רצתה להתחיל. בפתח הבית מקדמים את פניה שלושה זאטוטים קטנים. הגדול קודח מחום "הוא קצת לא מרגיש טוב" אומרת בעלת הבית "אם הוא לא יהיה רגוע תדחפי לו אקמול, אין צורך להתקשר! אם הוא יבכה זה טבעי ונורמאלי לילד במצבו".
האח האמצעי זב חוטם בגדיו מטונפים כמו התפלש באבק הדרכים והוא מריע בקולו ומושך בשערות האחות הקטנה "אותו צריך לקלח", אומר האבא כשהוא מיטיב את העניבה - "אנחנו ממש מצטערים אך לא הספקנו לעשות זאת בעצמנו".
צחנה זוטא עולה מטיטולה של הבת הקטנה "אל תשכחי למרוח משחה ואם קצת ישרוף לה אז תקפידי בכל החלפה גם לשטוף במים פושרים עם סבון, אין אמנם מים חמים בדוד אבל את יכולה להרתיח בקומקום, אני סומכת עלייך...". " האמת היא" מוסיף הבעל רהוט מתמיד "שהם ישנו הרבה בצהריים, אז אל תיבהלי אם הם לא יירדמו לך, אם הם ממש יתפרעו תנסי להדליק להם מוזיקה או להציע להם מוצצים, אבל תרגישי בנוח אנחנו לא מצפים שיהיה כאן שקט דממה" עיניה הקטנות עוד רגע ויוצאות מחוריהן אבל מה כבר אפשר לעשות, איך אפשר לבטל ברגע האחרון "אם הם יירדמו לך אנחנו ממש נשמח אם תוכלי קצת לסדר את כל הסדום ועמורה שנשאר כאן, גם הכיור גדוש ואם תוכלי גם להעביר סמרטוט זה בכלל ישמח אותנו, שלא תשתעממי חלילה. אגב, עשינו חישוב כמה אנחנו חייבים לך מהבייביסיטר הקודם ויצא 37 שקלים ו45 אגורות (זה החשבון של שלוש שעות ועשרים ושלוש דקות שמירה) אז עיגלנו לך את זה ל37 וחצי אנחנו נשתדל להביא לך את זה בשבועות הקרובים ביחד עם הבייביסיטר הזה, אם נשכח את בהחלט יכולה להזכיר לנו, אל תרגישי לא נעים כמו בפעמים הקודמות, זה קורה לנו הרבה, את יודעת, בכל זאת גם אנחנו בני אדם"
(מבוסס על סיפורים אמיתיים)