הציונות הדתית היוותה במשך עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל את תנועת התשובה ענקית, אולי הגדולה ביותר בחברה הישראלית. מדובר בארבעה מעגלים של תשובה. המעגל הראשון הוא מעגל התשובה של הפרטים הרבים שבתנועה מופלאה. עוד לפני שמדובר בפניה למעגלים חיצוניים לה, היא עצמה מורכבת מאין ספור בעלי תשובה - אלה שבאו מבתים מסורתיים והתחזקו בעולמם הדתי, אלה שלא מצאו מנוח לכף רגלם הרוחנית לאחר השואה ואך שבו דרך הציונות הדתית לחיי תורה ועבודה; אלה שניתקו מבית אביהם עקב ההגירה הגדולה מארצות שונות ומצאו בציונות הדתית אפשרות לגשר על עולמות; רבים שלא ביקשו חינוך תורני כלל וכלל, אך למדו במערכת החינוך הממלכתית דתית שהייתה פתוחה לכל, והתקרבו לעולמה של תורה ועוד ועוד.
המעגל השני הוא מעגל הפניה של אנשים חילוניים לדרכה של הציונות הדתית. ישנם בעלי תשובה רבים המבקשים דווקא את הקצה הייחודי, ומוצאים את דרכם אל היהדות דרך האגף החרדי של נאמני המצוות. ברם, מספרם של אלו המבקשים את המתינות ואת מפגש העולמות, את חיי התורה והעבודה ואת הראייה הממלכתית אינו קטן מאלה, והם מוצאים את דרכם לציונות הדתית. הציונות הדתית מקבלת אותם בזרועות פתוחות תרתי משמע, ובעיקר לא מתחולל אצלם אותו מעשה מביש המתייחס אל בעלי התשובה כאל "פסולי חיתון" ודוחה אותם לנישואין עם אנשי השורות האחרונות של הקהילה. בשל כך רבים פונים לדרכה, והופכים לחלק אינטגראלי של הקהילה הציונית הדתית. לא זו בלבד, אלא שגם תרומתם לקהילה מוערכת מאוד, ואנו יודעים לקבל גם את מה שהם מביאים מהעולם החילוני. את מפגש העולמות אנו מבקשים, ועל כן אין אנו בזים לעולם החילוני כי אם מבקשים למצות ממנו את כל מה שאנו יכולים ללמוד ממנו. יש בציונות הדתית פחות צבעוניות מעצם היותה תנועת "מקף", אולם אין היא נתונה לטרנדים מזדמנים אלא לשורשיות קבועה ויציבה.
המעגל השלישי הוא המעגל הכלל ישראלי. חלק מתנועות התשובה האחרות פתחו דלתות רבות בפני בעלי תשובה אולם על כל דלת שנפתחה ננעלו עשר אחרות. סגנון ההפחדה והאיום, סגנון התביעה להתנתק מהחיים, אי ההתגייסות למשימות לאומיות, יחס בז ומזלזל ל"אחר" ועוד ועוד הם חלק בלתי נפרד מתנועות תשובה שונות. לעומת זאת, רבים רבים רואים בציונות הדתית את המודל בו הם היו רוצים שתורת ישראל תופיע, והם רוצים להיות קשורים בזהותם היהודית למחצה לשליש ורביע גם אם אינם חוזרים בתשובה כלל וכלל. זוהי עצמה תנועת תשובה גדולה, שכן כלל ישראל רוצה בזהותו היהודי הרבה בזכות הציונות הדתית. אמנם, בשנים האחרונות הזיהוי המוחלט שבין הציונות הדתית ובין המאבק על ארץ ישראל פגע במרכיב זה, ואף על פי כן ניתן לראות בציונות הדתית תנועת תשובה ענקית ומרכזית.
המעגל הרביעי הוא המעגל התוכני. השאלה אינה רק ראיית המספרים של אלה ששבו להיות נאמנים מרצונם ובחירתם לתורת ישראל אלא גם תכני התשובה. הציונות הדתית משיבה אל גילוי התורה המלא - חיים לאומיים כלליים בארץ ישראל, שיבה אל כל מרחבי התורה וכל חלקיה ובעיקר לימוד אמונה ואגדה; שילוב של חיי תורה ועבודה; שיבה אל התנ"ך ואל דברי הנביאים כמעצבים את חיינו היהודיים ועוד ועוד. מדברי מורנו ורבנו הראי"ה זצ"ל למדנו שזה עיקרה של תנועת התשובה - השיבה אל ההופעה המלאה של האומה, כשקיום מצוות אישי הוא חלק בלתי נפרד ממנה ואסור שיהיה, אולם אין הוא מגדיר את מהותה כולה.
עם פתיחת מחזור קריאת התורה מחדש אנו קרואים אפוא לחדש את תודעת התשובה הגדולה שאנו חלק ממנה. אנו עצמנו בעלי תשובה, חילוניים רבים מצטרפים אלינו, האומה בכללה עוסקת בשאלות הזהות שלה והתורה אותה אנו לומדים היא תורת תשובה גדולה. לכל זה יש לצרף את מסירות הנפש על האומה, וללכת בדרכה המלאה של תורת התשובה.