בשבוע שעבר התפרסמה באתר ישיבת ההסדר פ"ת שאלתה של "בחורה בת 36, נאה משכילה ומטופחת, שמנסה יותר מ-15 שנים להתחתן ולא מצליחה" המבקשת עצה מהרב שרלו בדבר הבאת ילד לעולם שלא במסגרת נישואין. מהר מאוד התפרסמה השאלה הלא שגרתית באתרים רבים וגרמה להרמת גבה אצל לא מעט רבנים והעירה את הטוקבקים משנתם.
היום (שני) מפרסם הרב יובל שרלו הבהרה לדבריו לאור העובדה ש"רבים מחבריי לא שמחו במה שכתבתי, וחלק מועט מהם אף טען שנכשלתי בדבר הלכה והוריתי על טהור טמא." בניגוד למאמר שפרסם השבת הרב אלישע אבינר בו יצא הרב כנגד הטוקבקים המתלהמים, מבקש הרב שרלו במכתבו להודות לכל המגיבים ומדגיש כי איננו רואה בטוקבקים שנכתבו עלבון אישי, שכן לדבריו, כמעט ולא נאמרו דברי שטות, או דברים שראוי היה שלא ייאמרו. למעשה מדגיש הרב שרלו כי טענותיהם אכן מחייבת התמודדות.
במכתבו מדגיש הרב שרלו כי גם הוא, ככל הרבנים, רואה חשיבות עליונה בקדושת המשפחה בישראל, וכיון שכך פעל להקמת ארגון צהר שתפקידו לחזק את ערכי הבית היהודי בקרב הציבור. דבריו אלו מצטרפים לדברים שטען בעבר אודות הצורך לעמוד על הבריקדות כנגד כל העולם בדבר מודל המשפחה היהודית.
כנגד הטוענים כי השאלה מטרידה פלח אוכלוסיה קטן ולפיכך אין טעם בפרסומה בפומבי, טען הרב כי "הדבר נוגע לכלל מבקשי תורת אמת, שכן הרבה מאוד מהעולם הרוחני נבנה דווקא משאלות עקרוניות בהקשרים שונים. זה מהותו של תלמוד תורה... שאלה זו אינה נוגעת רק לנשים המבוגרות המתלבטות בכך, אלא למעשה לכל מי שתורת ישראל חשובה לו"
בדיעבד מותר
"מבין המבקרים הרבים בעולם הרבני לא שמעתי כמעט מי שאמר שהדבר אסור עקרונית... שמעתי אפילו את כבוד הרב הראשי לישראל הרב עמאר הי"ו מתראיין ברשת מורשת בקול ישראל, ובקולו שמעתי כי בשעה שמדובר במצב חריג יש לשאול שאלת חכם."
אמנם, לדברי הרב שרלו אין ללמוד מראיון ברדיו על עמדתו של הראשון לציון בנושא, אך עצם העלאת הספק מלמדת אותו על כך שהדבר נכון לפחות במישור של דיני אישות. לדבריו הוא עבר על כל הנימוקים הנוגעים לעניין עצמו ולא מצא בדברי החולקים הוכחה אחת הסותרת את הדברים. ולכן הוא ממשיך לדבוק בעמדתו כי בדיעבד הדבר מותר.
בין הטוקבקים הרבים הועלו הצעות רבנות ע"י הגולשים ביניהם התרת חרם רבנו גרשון, נישואים אזרחיים ועד הצעה לבחורה כי תינשא נישואין פיקטיביים על מנת לזכות בפרי בטן. לגבי הרב שרלו הדברים עומדים בסתירה לתפיסת עולמו ההלכתית. שכן ההלכה לא נועדה כדי ליצור פיקציות, ואף אם נזקקים להן במצבים קריטיים כגון היתר המכירה, יש לצמצם את השימוש בהם כלל שניתן.
תיקון
כנראה שגם הרב שרלו נדהם מכמות התגובות לה זכה מכתבו, לפי ראות עיניו לא תשובתו הייתה הדבר הבעייתי ("עברתי על כל הנימוקים הנוגעים לעניין עצמו ולא מצאתי בדברי החולקים על עצם הדברים שכתבתי ולו הוכחה אחת הסותרת את הדברים.", דברי הרב שרלו), אלא דווקא פרסום הדברים בפומבי, עליו ספג הרב ביקורת גדולה שחייבה אותו לבחון שוב ושוב את נושא הפרסום. "דברים קשים ששמעתי מחבריי הרבנים לא שבו ריקם, והם בהחלט ערערו אצלי את תחושת הוודאות בחשיבות הפרסום של הדברים."על כן מבקש הרב לעשות "תיקון" לדבר ולהבא, לפני פרסום נושאים רגישים יבקש עצה מאחד מחבריו הרבנים, ויימנע מלפרסם דברים מבלי לשמוע דעה נוספת בדבר עיקרון הפרסום.