את הדברים הבאים יש לומר בזהירות: נדמה כי הרב יובל שרלו, מראשי ישיבת ההסדר בפתח תקווה, יתיר במקרים מסויימים לרווקות מבוגרות הבאת ילד לעולם שלא במסגרת נישואים.

דבריו של הרב שרלו נאמרו בתשובה לשאלה שנשלחה אליו ופורסמה באתר ישיבת ההסדר בפ"ת, כשחשוב לציין כי לדברי הרב שרלו אין ללכת בדרך זו לכתחילה.

מבקשת ממך לאזור אומץ

הפונה, "בחורה בת 36, נאה משכילה ומטופחת, שמנסה יותר מ-15 שנים להתחתן ולא מצליחה", פותחת את דבריה בבקשה לרב - "לאזור אומץ ולכתוב בצורה שווה לכל נפש תשובה לשאלה שמציקה לי מאוד מאוד". עם זאת, מתוך מודעות לעוצם השאלה, נעשתה הפניה דרך כתובת המייל הפרטית של הרב, ולא דרך השו"תים של אתרי האינטרנט בכדי לא לחייב את הרב לפרסם את תושבתו בפומבי.

הרב שרלו עצמו, במהלך אמיץ בהחלט, החליט בכל זאת לפרסם הן את השאלה והן את התשובה במלואם באתר האינטרנט של הישיבה "עקב חשיבות הנושא".

נוטה אל המתירים

לאחר הקדמה ארוכה בה מפרט הרב שרלו צדדים שונים בנושא, הוא מביא דברים של "חלק אחר של הפוסקים" שאומרים כי: "כאשר מגיעים לגיל בו הסיכוי להרות עומד לפוג, וכי כאשר מדובר במי שעשתה את כל שביכולתה להינשא ולא זכתה בכך, לא ניתן למנוע מבחינה הלכתית את מימוש התקווה הזו".

הרב שרלו מביא מספר נימוקים לפסיקה זו, בתוכם הפסוק "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי" והאמירה "שאין איסור מפורש על אישה ללדת ללא בניין משפחה". הרב שרלו איננו מתעלם גם מהצד החברתי בסוגיה וטוען כי: "פעמים שדווקא אם יולדת בן מיוחד משלה, גם ללא אב, מגדלת אותו בחום ובאהבה יותר ממשפחה רעועה שממשיכים ללדת בה ילדים".

עם זאת, הרב מסייג את דבריו ואומר כי: "בשל האחריות הגדולה למשפחה ולקדושתה יש לצמצם את ההיתר הזה רק לנשים שהן בערך בגיל 37, שהגיעו שלא ברצונן לגיל זה כאשר הן לא נשואות. גיל זה נקבע לאור עמדת הרפואה בדבר סיכויי הפריה וירידתם, ובשל העובדה שזה קרוב לקו האחרון האפשרי. אין לעשות זאת בגיל צעיר יותר, אלא לחפש בכל דרך את האפשרות להקים משפחה בישראל". הוא אף מוסיף כי: "מובן מאליו כי גם לאחר תהליך ההפריה וההולדה יש מקום לשאוף להקים בית בישראל".

הזרעה מתורם ידוע

לאחר שהביע את נטייתו העקרונית, עובר הרב שרלו לדון בדרך בה יש לבצע את התהליך, תוך פירוט רב גם בנושא זה.

מבחינה טכנולוגית מציב הרב שלוש אפשרויות - יחסי אישות, הזרעה והפריה חוץ גופית, תוך העדפה לאופצית ההזרעה, והפריה חוץ גופית באפשרות שניה. מבחינת הזרע האפשרות הטובה ביותר לדבריו, היא זרעו של יהודי מזוהה - אדם המוכן להכיר בילד כבנו, והוא מגיע להסכמה חוזית עם הבחורה על טיב הכרה זו. במידה של תורם אנונימי אומר הרב חד משמעית כי: "קיימת העדפה הלכתית חד משמעית לזרע של גוי, בראש ובראשונה כדי למנוע את הגדרת הילד כשתוקי ".

רק בדיעבד

את התשובה שבוודאי תעורר הדים רבים מסיים הרב שרלו במה שנראה כהסתייגות: "דברים אלה נכתבים מתוך צער עמוק על המציאות בה ישנן נשים שהגיעו לגיל זה ולא מצאו דרך להקים בית על אף רצונן. הדברים מסורים ללב, ובוודאי שאין ללכת בדרך זו כדרך לכתחילה, שכן היא מנוגדת כאמור לכל מגמתה של תורה, ומערערת את קדושת המשפחה היהודית. מובן כי ישנה דרך ארוכה לאחר הלידה, וגידול הילד באהבה ובחום, בחינוך ובמצוות, אולם זה כבר עניין אחר".