בעקבות ההצלחה האדירה של פסטיבל שף תאכל כשר הראשון, המסורת מתמסדת וכעבור כחצי שנה בלבד הפסטיבל חוזר עם מסעדות נוספות. המאפשרת גם לקהל שומר הכשרות לבדוק את סצנת הגורמה הכשרה שמציעות כ-40 מהמסעדות המובילות באזור השרון, מרכז, השפלה והדרום - בניצוחם של השפים המפורסמים בארץ. תוכלו להזמין תפריטי ארוחה מלאה הכוללים מנה ראשונה, שנייה וקינוח, במחיר היכרות של 79 ש"ח בלבד.
הפסטיבל השני כולל מגוון אדיר של מסעדות, מנות מיוחדות ונציגות של כל מטבחי העולם, שמוכיחים כי אפשר להגיש את כל התרבויות הקולינריות בהתאם להתוויות הכשרות וברמת גורמה אנינת טעמים. כל זאת במסגרת 12 ימי הפסטיבל, שיתקיים בין התאריכים ה באלול עד ט"ז באלול (19- 30 באוגוסט 2007).
בארוחה שנערכה לרגל פתיחת הפסטיבל במסעדת אל גאוצו החדשה בת"א, הוגשו מבחר מנות מהמסעדות המובילות שמשתתפות בפסטיבל. אם חשבתם לרגע שזהו פסטיבל לדתיים בלבד - טעיתם, ממספר הדתיים שהשתתפו בערב הפתיחה לא ניתן היה לאסוף מניין, גם אם היינו מחשיבים את הנשים. בניגוד לדעה הרווחת, הפסטיבל הזה (מעבר למימד הכלכלי שבו) הוא הוכחה לכך שכשר הוא מאפיין ישראלי ברור, בלי קשר למגזר אליו אתה משתייך.
מבין שתי המנות הראשונות שהוגשו לנו, בלטה במיוחד אינצלדת הפרגיות ברוטב גאוצוס, שהיא, למעשה, טורטיה ממולאת פרגית וירקות בציפוי פריך, מעשה ידיו של השף איציק פיינשטיין, ממסעדת אל גאוצו. המנה אמנם מעט חריפה אך טעימה ביותר ומתובלת כראוי, תוך מתן מקום לכל טעם וטעם ממרכיבי המנה. מנת הפתיחה הנוספת היתה כבד עוף מוקפץ במרינדה, בליווי בצל ופטריות, של השף בנגימין יוסף ממסעדת ורטיגו. לצערי, זו היתה מנת כבד סטנדרטית המוגשת בכל חתונה ומצע הטוסט עליו הוגשה המנה היה שרוף מדי, ולא רק אצלי.
כמנת ביניים הועברו בין הסועדים טעימות סושי של עופר אגסי, שף מסעדת טריאקי. למרות שיותר מאחד מאלו שישבו איתי בשולחן, הכינו אותי לסושי הכי טעים שאכלתי אי-פעם, לא טעמתי ממנו. מה לעשות, אינני מחובבי הסושי. גם אחרי הטעימה הזו, אגב, הם נשארו בדעתם ואולי אף הצטרפו אליה אוהדים חדשים.
ממבחר המנות העיקריות טעמתי מהאסאדו ללא עצם על מצע של ירקות קלויים, אף היא של השף איציק פיינשטיין ממסעדת אל גאוצו. הבשר היה שמנוני מעט, ולא נעים לומר - נהניתי יותר מהקצוות השרופים ומעט יבשים של הבשר.
משלל המנות האתניות שהוגשו כמנה עיקרית טעמתי ממבחר המטבח הפרסי, שהובאו באדיבות השף בנגימין יוסף ממסעדת ורטיגו והסו-שף נטלי שפירא. הצלו קבב סולטאני - שהוא שיפוד קבב פרסי ושיפוד אנטריקוט מיושן במרינדה, שהוגשו עם אורז פרסי לבן בתוספת תבלין סומק, היו טעימים ומתובלים היטב, והמרינדה העניקה לשיפוד טעמים מצויינים. חבל שהאורז היה אולי אחד-אחד, אבל יבש.
יש גבול ליכולות האכילה שלי, אולם לא נמנעתי מלטעום את הרורמה סבזי, מאכל פרסי נוסף, שהוא תבשיל עשבי תיבול, בשר, שעועית ולימון פרסי. התבשיל היה מיימי מדי לטעמי, אולם עשיר בטעמים מעודנים שהשתלבו היטב יחדיו, לחובבי הזאנר.
כמנה אחרונה קיבלנו קדאיף קוקוס בליווי רוטב פירות יער מבית היוצר של השף המוכשר והפורה גיא פרץ, שף המסעדות גספאציו (באשקלון) ואורו (ברחובות). גם לאלו שאינם מחובבי הקוקוס מומלץ לנסות לטעום מהמנה הטעימה. נוכחות הקוקוס עדינה ומאוזנת בתוספת מילוי התמרים. על פי רוב, משובחותן של מנות אחרונות נמדדת אצלי על-פי הרצון שהן עושות למנה נוספת. לא שהייתי מתנגד אם היתה מוצעת לי, אך קדאיף הקוקוס הוא קינוח מעולה, במשמעות הפשוטה של קינוח - סיום משובח לארוחה טובה, עשוי היטב ומשאיר את טעמו בפה עוד זמן רב לאחר תום הארוחה.
איבדו את הצפון
כמי שבילה את רוב שנותיו בצפון הארץ, חוסר הנוכחות של מסעדות צפוניות במיזם צרם לעיני באופן בולט, עם סקירת המסעדות המשתתפות בפסטיבל, וחבל שכך. דווקא אחרי שמסעדות רבות כל-כך נפגעו כלכלית במהלך המלחמה בקיץ הקודם, ראוי היה לשתף אף אותן במיזם, בייחוד כאשר הוא נערך בסוף הקיץ, כאשר עדיין מטיילים רבים נמצאים באזור.
גם מסעדות ירושלמיות נפקדות מהמיזם, אולם הירושלמים כבר יודעים מזמן שיש גורמה כשר, כך שעבורם אין בכך חידוש.
לאתר שף תאכל, ובו רשימת המסעדות, רמת כשרותן ותפריטים.