אני אישה בת 33 עם שני ילדים קטנים (2 ו 5), נשואה מזה 8 שנים כמעט. חיי הנישואים שלי עד כה היו סבירים מינוס. בעלי איש מדהים, אבא מדהים לילדינו אך אני מרגישה שהחיבור בנינו לא טוב וכי אנחנו לא מתאימים עד כדי כך שאנחנו עושים לא טוב אחד לשני. זכורות לי תקופות קצרות בלבד בהן הייתי מרוצה מחיי הזוגיות שלי (בעיקר בהתחלה) אך לרוב אני כל הזמן מרגישה שחסר לי משהו שהוא לעולם לא יוכל להעניק לי מתוקף האישיות שלו. כבר שנים שאני מתוסכלת מחיי הזוגיות שלי ולא פעם חשבתי לפרק אותם (היינו גם בטיפול זוגי). לפני כ8 חודשים הכרתי מישהו, בחור מדהים שכמוהו בדיוק חיפשתי כל החיים שלי. הוא משלים לי את כל מה שחסר לי בחיי הזוגיות שלי עם בעלי ואף יותר מזה. כשהכרתי אותו הוא היה נשוי (ללא ילדים) וכעת הוא בתהליכי גירושין. אני מרגישה שהוא הבן אדם הנכון לי לחיות אתו, אתו אוכל לחיות כל החיים שלי באושר אמיתי. מעולם לא אהבתי בצורה כזאת מישהו. הוא מציע לי אתו חיים אמיתיים, מוכן לקבל אותי עם שני ילדיי ולגדל אותם ביחד אתי ללא עוררין- לפרנס אותם, לדאוג להם ולאמץ אותם כאילו היו ילדיו.
בעלי יודע שאני רוצה להתגרש ומנסה להניא אותי מכך בכל תוקף. נקרע לי הלב על בעלי שאני מביאה אותו למצב הזה אבל אני יודעת שאם אמשיך להיות נשואה לו הצורך להתגרש יצוף לי בכל פעם מחדש. אני מרגישה שעכשיו יש לי הזדמנות לקום וללכת לאהבה אמיתית, גבר מדהים שיכול לעשות אותי מאושר בכל התחומים ולהשלים אותי.
האם אני צריכה לחשוב על האושר שלי או להיות תלויה באושר/ מסכנות של בעלי?
אני יודעת שגם הילדים שלי יפגעו מזה, אבל אם אצליח להביא את בעלי לתהליך גירושים שייעשה בשיתוף פעולה מלא תוך כדי דאגה לילדים שלנו הפגיעה של הילדים תהיה מנימאלית (אני כמעט בטוחה שאצליח להביא אותו לתהליך כזה).
תשובה
שלום
לצערי, אין דבר כזה פגיעה מינימלית בילדים. היתנתקות מאבא שבא לבקר, ובכלל אבא-אמא כבר לא יחד ובמיוחד שאת מדברת שמהר מאוד יכנס להם לחיים אבא חדש. כל זה מאוד קשה לילדים.
בכל אופן גם לבעלך כיום בהתחלה חשבת שהכל יהיה ורדים ושושנים וחיים מתוקים אחרת לא היית מתחתנת איתו.
כך שגם לגבי הגבר שאת מדברת ההתחלה תמיד נראית מבטיחה וטובה ובהמשך מתגלות בעיות. אז אולי יהיו לו בעיות אחרות ושונות מהבעיות שיש לך עם בעלך כיום אבל סביר להניח שיהיו בעיות אחרות בגלל שיש לו אופי אחר מבעלך.
כל שותפות וכל זוגיות מצריכה השקעה ויש בה עליות וירידות.
אז לפני שאת מגיעה להחלטה את צריכה לדעת את הצדדים:
1. הילדים - מבחינת הילדים ברור שהמצב היום הרבה יותר טוב מכל אפשרות אחרת.
2. בעלך כיום - את יודעת בדיוק מה יש לך ביד, שום דבר לא נסתר. ואתם יכולים יחד להשקיע בזוגיות שלכם ולקדם אותה יחד. אני בטוח שגם בעלך יסכים להשקיע בזוגיות ויש היום הרבה דרכים, סדנאות שונות.
אפשר למשל ללכת לסדנה באימגו - מאוד מומלץ.
3. הגבר החדש - תמיד הכל ורוד בהתחלה, הבעיות מתעוררות אחר כך וכמו כל מקרה צריך להשקיע כדי להצליח.
לסיכום:
אין דבר כזה זוגיות שהכל בה דבש. חייבים להשקיע כמו בכל דבר. נכון שיש זוגות שצריכים להשקיע פחות ויש זוגות שצרכים להשקיע יותר וכל אחד בנפרד צריך להשקיע בעצמו כדי לתקן את המידות שלו אישית.
זה כל העניין של כל החיים ושל משפחה בפרט.
זה מצריך עבודה על המידות שלך, על היחסים שלך מול הילדים ושליטה בעיקר במידות בכעס והסבלנות מול הילדים.
מול בין הזוג מגברים זה דורש לתקן בעיקר את מידת הסבלנות, ויכולת ההקשה, עצם השיתוף והתמיכה, ופחות לעסוק במציאת פתרונות לבעיות ויותר הקשה לתהליך ולשיתוף עצמו.
ומצד נשים להבין שהגבר שלהם לפעמים צריך את השקט שלו, את המערה שלו. ושהוא לא אוהב וקשה לו לשתף את התחושות שלו. הוא מעדיף לפתור את הבעיות בעצמו בתוך המערה שלו וצריך גם לדעת לכבד את זה במה שאפשר.
מה שלא תבחרי כל צעד מצריך המון עבודה והשקעה.
בסוף עם משקיעים נכון זה שווה את זה.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים