יום שני האחרון, ארגנתי לי תוכנית מיוחדת לרגל חג האהבה. היום אני הולכת לדבר איתו, ויהי מה. ט"ו באב זו הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר בינינו. האמת, זה כבר זמן מה שאני רוצה לדבר איתו, בארבע עיניים, ככה מהלב, כמו שצריך, אבל לא יודעת איך בדיוק לעשות את זה. והיום, החלטתי שהגיע סופסוף הזמן ללמוד את זה ברצינות. הגעתי ל"סדנת התבודדות".

"יש עם מי לדבר", סמינר חד יומי בנושא התבודדות, התקיים במושב בית מאיר בואכה ירושלים, זו השנה השלישית, מטעם ארגון "לב הדברים- סודם הגדול של הפרטים הקטנים".

חשבתי לעצמי שאם למדתי בחיי כבר איך לדבר עם קהל (אוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון), וגם איך לדבר עם קוראים (האוניברסיטה העברית, תואר שני), ואפילו איך לדבר עם גברים הצלחתי ללמוד (האוניברסיטה של החיים, בקושי רב), הגיע הזמן שאלמד גם איך לדבר עם ה.

התבודדות נקראת כל שיחה עם ה, במילים שלנו, ולא מתוך טקסט כתוב, והיא יכולה להיעשות בכל מקום ובכל זמן, "כי ה יתברך בנמצא תמיד" (רבי נחמן מברסלב, "השתפכות הנפש").

בחברה הדתית לאומית כבר מזמן לא מרימים גבה למשמע המילה "התבודדות". ניתן לבחון זאת בעיקר, דרך השירים שלנו: אהרון רזאל ממליץ לכל אדם לצעוק אל ה, עדי רן קורא לנו לדבר אליו, יאיר גדסי מבקש: לך אל השדה, ועוד רבים וטובים קוראים לנו לשפוך שיחה לפני ה. ה"מתבודדים" הם כבר לא רק "ברסלברים" וכבר מזמן לא נדמים בעינינו ל"משוגעים האלה שצועקים ביערות".

נכנסתי לאולם בו התקיימה הסדנה, שהיה מלא מפה אל פה. כמאתיים איש, מכל הגילאים, דתיים, חרדים וחילוניים, מילאו את האולם, כשעיקר המשתתפים, כך גיליתי, משתייכים לציבור הכיפות הסרוגות, שהצביע ברגליים.

את יום העיון הנחה הרב ארז משה דורון, שהפך בשנים האחרונות למורה דרך רוחני, על פי חסידות ברסלב, ושיעורו השבועי במרכז "שורשים" בירושלים הופך מבוקש יותר ויותר משבוע לשבוע. בשיעורו "דבר עם אלוקים", הוא הסביר על "מלאכת ההתבודדות" ובדרכו המהפנטת ריתק את השומעים. בנוסף, הוא עסק בשאלה המעסיקה את רובנו, "האם הקדוש ברוך הוא עונה?".

היו שיעורים נוספים, אך ללא ספק גולת הכותרת של הסדנה, הייתה הדבר האמיתי בעצמו, התבודדות מודרכת ביער. אחרי שלל עצות, הדרכות ושיעורים, הלכנו כולנו ליער הקרוב, לנסות ליישם את מה שלמדנו.

לאחר מספר שירים וניגונים להתעוררות הלב מפי הזמר יצחק רווה, שהקים אולפן מאולתר בינות העצים, הגיע הזמן לקיים את העצה שרבי נחמן מברסלב אמר עליה כי היא "מעלה עליונה וגדולה מן הכל"- שעה התבודדות.

בתוך דקות אחדות נבלעו צלילי הגיטרה של רווה בין עצי היער ושקט נעים ומסתורי מילא את חלל האוויר, כל אחד תפס לו כל פינה מבודדת ולחש את סודותיו.

אחרי שעה, שחלפה במהירות שיא, התחלנו לחזור, איש איש למקומו, ל"שיחת חברים" על ההתבודדות ולשיחת סיכום.



בעיניים נוצצות, היו ששיתפו בחוויה שעברו: "קיבלתי תשובה ברורה לשאלה שמעסיקה אותי כבר הרבה זמן", סיפרה אחת. "הצלחתי לסלוח לאנשים ששנים לא יכולתי לסלוח להם" סיפרה אחרת. לעומתם, היו כאלו שלא הצליחו לדבר, או להבין את התשובה של הקב"ה. גם למצב כזה יש לרב ארז, תשובה, והוא מסביר שעצם הקשר עם ה הוא כבר טוב, גם אם לא הצלחת להוציא מילה מפיך. "התוצאה המיידית והמשמעותית של ההתבודדות היא קשר עם ה. אדם מרגיש שיש לו כתובת שתמיד זמינה לו, יש לו למי לפנות, הוא לא בודד יותר. גם כאשר בקשותיו של האדם אינן נענות, הוא מתחיל להרגיש שה משוחח איתו. הוא מתחיל לחוש שכל מה שקורה לו הוא, בעצם, שיחה עם הבורא ובאמצעות כל הדברים מעביר לו הבורא מסרים ורמזים איך לחיות ואיך למלא את ייעודו בצורה היותר טובה. לפעמים לא מקבלים תשובות, אבל מקבלים יותר כוח להתמודד עם השאלות, וגם זה הרבה" הוא מרגיע.

הרב ארז העביר אלפי שיעורים וכתב ספרים ומאמרים רבים בנושא התבודדות. הוא מסביר כי הנהגת ההתבודדות היא קדומה ביותר, עוד מתקופת אבותינו, עובר דרך כל גדולי ישראל, ולא התחילה רק מתקופתו של רבי נחמן. כבר משה רבנו, דוד המלך, החפץ חיים, הרמב"ם ועוד רבים וטובים, התבודדו.

מה סוד הקסם של ההתבודדות שמדברים עליה כל כך הרבה? אני שואלת אותו.

"ההתבודדות מגלה צד חדש ועמוק בקשר עם ה - לא רק להודות ולבקש עזרה ממלך גדול שהכל בידו, אלא פשוט לשוחח, לשפוך את הלב, כמו ששופכים לפני חבר טוב אמיתי. לשתף ולספר כל מה שיש על הלב, כל המבוכות, כל השאלות, כל הרגשות, כל המחשבות, כל החלומות, כל התקוות, וכל המאורעות. הקדוש ברוך הוא ממתין לנו שנבוא אליו. כחבר אמיתי, הכי קרוב שיש, הכי אוהב שאפשר, הוא מצפה לנו, שנבוא נשפוך לפניו את כל הלב. ולא נבוא?".

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר כיפות סרוגות בשיעורים ובסדנאות של חסידות ברסלב, ביניהם השיעור של הרב ארז, ואפילו באומן. כשאני שואלת את הרב ארז מה לדעתו מקור המשיכה של ציבור זה לחסידות ברסלב הוא עונה כי: "זהו ציבור איכותי ומחפש ולכן הוא חש שיש כאן מסר עבורו".

ומדוע הוא מחפש את המסר דווקא אצל רבי נחמן?

"ברבנו יש יצירתיות, מעוף, התחדשות, כלים ממשיים לעבודה, חמלה", הוא מסביר "ומי שזקוק לזה, או יותר נכון מי שמודע לכך שזקוק לזה - נמשך אליו".

בסיום היום, אני תוהה אצל מי מאיתנו תהיה ההתבודדות הזו חוויה חד פעמית, ואצל מי תהפוך לדרך חיים. בתוך תוכי אני מקווה שחלקי יהיה עם הקבוצה השנייה, עם אלו שיגיעו בכל יום לפגישה האישית עם בורא העולם. כי כמו שאמרה לי רינת: "כל מערכת יחסים צריכה חיזוק, ובטח ובטח בחג האהבה".

"נכון, אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי", אמר רבי נחמן לחסידיו לפני למעלה ממאתיים שנה, "רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".

ומי שעדיין סובר שלהתבודד ביער זו משימה למשוגעים בלבד, כדאי שישים אל לבו את מה שאיש חכם אחד אמר: "מי שבעיתות האלה לא חושב שהוא משוגע - הוא פשוט לא נורמאלי"...