שלום ליועץ,
אני בן 29 , והתחלתי לא מזמן את החיים.
הבעיה שלי מלווה אותי מאז ומתמיד - אין לי כיוון ומושג מה רצוני לעשות בחיי.
מאז ומתמיד החלפתי מקומות ואף פעם לא הייתי מרוצה.. הכל נראה לי (טוב לא הכל - אבל המון) קורץ ומפתה.
כשהייתי בישיבה התיכונית למשל תמיד רציתי לעבור לישיבה אחרת שנראתה לי טובה יותר. אחרי שלא הצלחתי לבחור ישיבת הסדר - הלכתי ישר לצבא, וגם שם תמיד רציתי להחליף תפקידים ולהתנסות, וכך עבר 4 פעמים תפקידים ויחידות בשירות.
אחר כך החלפתי עבודות, אולי 15 פעם, ועכשיו אני לומד בפעם השלישית באוניברסיטה, בב.א. כללי אחרי שעברתי פעמיים חוגי לימוד, שגם הם היו בינתחומיים.
אני רואה הרבה חברים שלי מקימים משפחות, ועובדים בעבודות קונקרטיות ומקצועיות (אגב יש לי גם די הרבה חברים, כי המון אנשים נראים לי מעניינים ואני חברותי עם רובם) - ואני לא מצליח להחליט על בחורה - עד שאני מגיע לכוס קפה כבר החברה היפה והמוצלחת שלה נראית לי יותר (אולי אני קצת מגזים בתיאורים, אבל הרעיון הכללי ..) .. וגם קשה לי להיות לבד ללא זוגיות (המקסימום שהיה לי זה חודשיים של זוגיות), מיותר לציין שגם בתחום הדתי אני ממש לא בטוח בעצמי - לפעמים אני אפילו חושב להתנצר, רק בשביל "לטעום" איך זה........... :)... (לא ברצינות אבל זה חלף לי בראש)
עכשיו אני לקראת סיום התואר הראשון ושוב פעם המחשבות המייסרות והתזזיתיות קופצות בראש בלי הפסקה:
אולי להמשיך בתחום מנהל עסקים הרווחי או שוק ההון ? אולי משהו שקשור לרפואה משלימה? אולי הסבה למשפטים - זה נשמע "מכובד" ו"יוקרתי"? אולי בודהיזם - מתעניין בדתות המזרח..? אולי עבודה סוציאלית (אני רוצה לתרום לאנושות ואוהב לדבר עם אנשים)? אולי היעוד שלי בהוראה? אולי עסקים ונדל"ן? אולי קרימינולוגיה? אולי תזונה ודיאטניות? אולי פילוסופיה?? אולי הפילוסופיה בתואר השני תפתור לי את הברוך אחת ולתמיד... ?? בערך פעם בשבוע אחד מאלה או אחרים נראה לי פתאום ואני מסתובב שבוע שבועיים באמונה שלמה ותמימה שזה מה שאני עומד לעשות בחיים.. אבל זה אף פעם לא נגמר..........!
בבקשה אל תמליצו לי על טיפול פסיכולוגי פסיכיאטרי כי כבר ניסיתי תקופה ארוכה וזה לא פתר את הבעיות......... אני צריך פיתרון פילוסופיערכילוגי - איזושהי תובנה משמעותית.
בתודה מראש,
שלומי המבולבל :)
*******
נ.ב. הערה: אם התשובה היא אישית אז הפרטים מופיעים כעת נכון, אין לי בעיה שתתפרסם על גבי הפורום..
תשובה
שלום רב,
דילמות ספקות, התלבטויות, וקושי במציאת דרך וכיוון מאפיינים צעירים רבים. אבל האינטנסביות, התזזיתיות, אי השקט וחוסר היציבות שאתה מתאר מוגזמים.
לא ברור מה ולמה טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי לא עזר. מה היתה דעת אנשי המקצוע ולמה אתה חושב שהפתרון אמור להיות פילוסופי, ערכי או לוגי, ותובנה משמעותית. התובנה המשמעותית למצבך שלא ניתן להגיע לפתרון של משמעות כזו בגילך, ולעתים עצם החיפוש לאורך החיים הוא משמעותי. אבל בינתיים חשוב להתמקד במקצוע אחד ובבחורה אחת, ולדחות אופציות אחרות אשר כרגע מפריעות ומסיחות את דעתך. אם אתה לא מסוגל, וסובל ממצבך, הרי שהבעייה היא פסיכולוגית ולא פילוסופית, ואולי כדאי לנסות שוב את מה שאתה חושב שלא הצליח בעבר.
בהצלחה.