קראתי בעיון רב את כתבתה של עו"ד יפעת פרנקנבורג מעמותת "מרכז צדק לנשים" המציעה לכם, הזוגות הנישאים, לחתום על "הסכם לנישואין בצדק ובהגינות", כדי למנוע בעיות עתידיות של סרבנות גט.
אז לפני שאתם רצים חתום, יש לי כמה הערות שכדאי לך - החתן המיועד, לקרוא.
שים לב חתן! העמותה נקראת "מרכז צדק לנשים", ולא "מרכז צדק למשפחה" או "המרכז לנישואין הוגנים". מטרתו (על פי אתר המרכז) היא "להבטיח את הזכויות הבסיסיות של הנשים, ולקדם את מעמדן בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לעניני משפחה". קידום מעמד הנשים הוא הנושא. לא קידום המשפחה, לא שלומם של הילדים שיוולדו לכם בעז"ה, ובוודאי לא האינטרסים שלך.
|
|
על פי תפיסת ארגוני הנשים, הילד שייך לאם בלבד וכל ניסיון שלך להשיג קצת יותר שעות או ימים עם הילדים, שלא לדבר על הורות משותפת כדי שילדיך לא יתנתקו מאביהם, נקרא על פי תפיסתם "סחיטה".
אתה מבין את זה חתן? הבן שלך רוצה את אבא, אתה רוצה אותו - וזה נקרא סחיטה!
אם במקרה אתה מרוויח 6,000 שקלים והשיתו עליך מזונות בגובה של 4,000 שקלים לשני ילדים ועוד 1,000 שקלים מדור (תשלום על מקום מגורים ואחזקתו) על הבית נשאר לטובת הילדים (והאשה כמובן), אז אתה נשארת עם 1,000 שקל בחודש. מה עושים? יאללה קדימה, חזור לגור אצל אבא ואמא, כי בשום מקום אחר לא תוכל לגור.
אם אתה רוצה לנסות ולהציל משהו ממשכורתך כדי שתוכל לגור באיזה מקום שבו גם הילדים יוכלו לבקר (כן, "לבקר", כי הם לא יגורו אצלך), יצרחו ארגוני הנשים בקול: "סחיטה"!!!
אם תרצה להיות עם ילדיך תשמע את המשפטים: "אלה הילדים שלך"?! "איפה היית כל השנים?! אני סחבתי אותם בבטן, קיבלתי ורידים ברגליים, ועכשיו אתה נזכר שאתה רוצה להיות אבא?!"
אך מנגד, כשתרצה להקל מעליך את עול המזונות הקשה מנשוא, תשמע מיד מגרושתך: "אלה הילדים שלך! אתה מזניח את ילדיך- לך לעבוד בטלן!".
הידעת כי 2-3% מכלל הילדים במשפחות גרושות סובלים מ"ניכור הורי"? הכוונה לכך שההורה שבחזקתו הילדים מסית את הילדים או מונע מהם לראות את נגד ההורה השני, עד כדי חודשים ושנים ארוכות.
צא וחשוב - קרוב ל100% ממקרי הגירושין מסתיימים במצב בו הילדים עוברים לאם. מכאן שלא האב הוא המסית, האלים והמתעלל. יש גם כ-16,000 תיקי גירושין שנפתחים בכל שנה. נסה לחשוב כמה ילדים כאלה יש, כמה אמהות מתעללות כאלה יש, מישהי מהן הועמדה למשפט? אתה רוצה שזה יקרה לך?
והכי חשוב, ראית התיחסות לכך בהסכם ה"הגון"?
הסוגיה השניה שבולטת בהעדרה, היא כמובן דמי המזונות הגבוהים שמושתים על הבעל בלי שום קשר ליכולת ההשתכרות שלו, וללא שום קשר ליכולת ההשתכרות של האשה, גם אם היא מרוויחה פי ארבע ממך, מר חתן. גרוע מכך, דמי המזונות מועברים ישירות לחשבון הגרושה ללא שום פיקוח ושקיפות, ואין לך מושג אם הם משמשים אכן לצורכי הילדים, או גם לחיסכון קטן לאוטו חדש, או חופשה בחו"ל על חשבונך.
על פי ההסכם, נשללת מן הגבר הזכות לפנות לבית דין רבני. והוא מחויב לפנות לבית דין לענייני משפחה או לכל בית משפט אזרחי אחר, בלבד. למה? מה לגבי זכותך ליצוג בבית דין רבני אם יתחשק לך? איפה הזכויות שלך? איפה ההגינות?
ההסכם מדבר גם על חלוקת רכוש ו"איזון משאבים". מילא חלוקת רכוש זה ברור - אבל על פי מה? ומי יבהיר לקורא התמים מה מסתתר מאחורי המונח הערטילאי "איזון משאבים"? תופתע מאד לגלות כמה נחשים ועקרבים מסתתרים תחת המונח הזה. ונחש מה? כולם יעקצו אותך.
לתמימים והפתאים המעונינים לחתום על החוזה הנ"ל בכל כוחי אני זועק! לפני שאתם חותמים, קחו את המסמך לעו"ד המתמחה בדיני משפחה שיסביר לכם מה משמעות ההסכם "הצודק וההוגן" הזה, ומה צפוי לכם בעולם האמיתי של הגירושין.
אם בכל זאת חתמתם, הריני מפרסם לטובתכם את מספר הטלפון הסלולארי שלי שמספרו 052-6656625. אם חלילה תתגרשו, תתקשרו אלי כדי שאוכל להגיד: "אמרתי לכם".
ולמי ששואל מה לגבי בעית מסורבות הגט, בלנ"ד אקדיש את מאמרי הבא לשאלה מי מעודד את סרבנות הגט, ומהו הפתרון הטוב לכל הצדדים.
חגי סרי אב לארבעה ילדים ונשוי בשנית. מגשר, ומרצה לעניני זוגיות ומשפחה. יו"ר "אבות" ארגון לקידום האבהות והמשפחה.