שלום אנו נשואים כבר 19 שנה + 6 מקסימים. הבעייה שלי אני מרגישה שכדי להרגיש ולהתקרב לבעלי אני זקוקה לקשר רגשי שבא לידי ביטוי בשיחה יומית-כך אני יותר מתחברת אליו ומרגישה קרובה. חוץ מזה שיש לנו כל מיני בעיות שזוהי הזדמנות להעלות אותן ולדון בפתרונות הנוגעים לחיי המשפחה ובזוגיות בפרט. הבעייה היא שבעלי משדר לי מסרים שזה מעצבן אותו..שזה נמאס לו שהוא לא אוהב את זה. כגון: כשמתחילים לדבר אחרי רבע שעה הוא מציץ בשעון... או מיד כשהוא שב מהתפילות והשיעורים (20:15 נכון לעכשיו) מתלונן על כמה שהוא עייף...בשיחות עצמן- תמיד אני זו שיש לה משהו להגיד-הוא בדרך כלל מגיב .כשהוא עייף הוא פשוט לא אומר הרבה או אומר שנדבר על כך למחרת.. התחושה היא שהוא צריך ל"החתים כרטיס"- הנה דיברנו-לילה טוב! לא אחת דיברתי אתו על כך ועל חשיבות העניין לגביי. והוא טען שהוא עייף,מתעורר לתפילת הנץ... הלכנו לייעוץ זוגי לפני חמישה חודשים(כרגע הפסקנו) ואז נדהמתי לשמוע לראשונה את טענתו שבשיחות אני מתלוננת הרבה על התנהגותו. כי באמת אני משתדלת לא להעיר הרבה אלא אם כן יש משהו שהוא בגדר תופעה וחוזר על עצמו מספר פעמים והדבר מעיק. מכל מקום מאז ששמעתי זאת אני ממש משתדלת לא להעיר אפילו אם צריך ופשוט מדברת. בפעם האחרונה שדיברנו כעסתי על התנהגותו והחלטתי שיותר אני לא יוזמת שיחות אם זה חשוב לו שיבוא בעצמו. והוא פשוט לא עשה דבר והלך לישון כל ערב מוקדם. ללא כל שיח-הוא חש במשהו ושאל ואני הגבתי שאני לא מעוניינת לדבר אם זה מטרד עבורו. הוא לא התאמץ הרבה והמשיך בדרכו לישון מוקדם בלי יותר מדי דיבורים. ואז הגיע הזמן שאלך לטבילה. ופשוט לא יכולתי להיות איתו הרגשתי מרוחקת בעוד הוא רצה בקירבה -יותר גופנית.. מה אעשה אני מרגישה שהוא לא מספק אצלי צורך נפשי של שיח ואני בתגובה לא מסוגלת לקיים קשר אינטימי איתו אני חשה מועקה כבדה. אני מסרבת לו והוא כועס ומסתובב ...שזה מכעיס אותי יותר. אני חשה כחפץ ולא כאישה. איך להפוך את השיחות לכלי יעיל מבלי שיחוש רע? ואיך לומר לו דברים שחייבים להיאמר-לצערי הרב יש לי מה לומר לו כגון על אי עזרה בעול הבית וצרכי הילדים. על יחסים לא טובים בינו לבין הילדים...על כך שכמעט והוא לא נמצא בבית ...מה לעשות??? אני חייבת לציין שאני בדרך כלל בשיחות מאוד עניינית- ולא מורחת דברים אני מודעת לעייפותו...ובכלל יש פעמים שלא מדברים כי יש אירוע...לא יוצא ...סיבות טבעיות כשמגדלים משפחה...



תשובה

שלום רב, התמונה שאת מתארת מאפיינת דינמיקה של זוגות רבים, והיא קשורה בהבדלים הרגשיים הטבעיים בין גברים ונשים, היוצרים פערים וקשיים בהידברות ובקשר. ועדיין, הסרבנות וההתנגדות של בעלך לשיחות מסמנת תחושה של מי שנתון בביקורת תמידית מצד אשתו, גם כאשר את ממתנת או מעדנת. ומצידך, ההתנהגות שלו היא בעייתית ומחייבת שינוי. לא ברור האם ביעוץ הזוגי נעשה בירור יותר מעמיק מה יחסו לביקורת שלך, והם הוא מודע להתנהגותו, ומעוניין לשנות, כיוון שאיתך הוא לא פתוח. מצד שני האם את נסית לברר ביעוץ הזוגי מה האופי הבסיסי של בעלך, ומה הצפיות המציאותיות שניתן לצפות ממנו. יתכן ומקור הקושי שלך שאת לא משלימה עם אופיו ומגבלותיו, ומנסה ל"חנך" אותו. תנסי לפנות ליעוץ בעצמך, או לשוב ליעוץ זוגי, אשר ישלב פגישות נפרדות איתו ואיתך. נראה שכרגע בינכם לא הכל פתוח וגלוי. בהצלחה.