השבת, מתחזקת ומתגדלת מעלתה של ארץ ישראל, בזכות נשים המחבבות את הארץ.
השבת נסיים את קריאת התורה בפרשות "מטות-מסעי". אלו הן הפרשות הסוגרות את ספר "במדבר", והן בעצם סיום תולדות מסעות בני ישראל במדבר ארבעים שנה, סמוך לכניסה לארץ. ספר "דברים", אותו נתחיל לקרא בשבת הבאה, הוא "משנה תורה". הוא בעצם ספר מסכם, נוסף על ארבעת החומשים, הוא ספר נפרד.
חמש נשים מתנחלות זוכות לסיום התורה :"מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה". הרי הן בנות צלפחד, שלפי הפרשנים, היה מקושש העצים בשבת, שמת בחטאו, והשאיר אחריו רק חמש בנות, רווקות בגיל מתבגר (בסביבות גיל הארבעים) חכמות, עשויות ללא חת, מה שנקרא בימינו -אסרטיביות, ומחבבות מאד את הארץ.
חמשת האחיות ממתינות לרגע בו יעמוד עם ישראל לפני הכניסה לארץ. בתוך כל ההכנות הנרגשות לקראת הרגע לו ציפו כולם מאז יצאו ממצרים, הן פונות בשאלה -בקשה למשה רבנו:"למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו, כי אין לו בן; תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו. ויקרב משה את משפתן לפני ה"
לא תמיד זוכה אדם לאישור אלוקי לבקשתו. הרי זה אירוע נדיר. מכיוון שבמקרה שלנו ניתן האישור לנשים דוקא, אי אפשר שלא להיזכר בפרשת גרוש ישמעאל והגר ע"י שרה אמנו . גם שם אברהם אבינו לא רואה את הדברים עין בעין כמו רעייתו , עד שהקב"ה מתערב בויכוח:
"ויאמר אלוקים אל אברהם, אל ירע בעניך על הנער ועל אמתך - כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה. כי ביצחק יקרא לך זרע"
גם בעניינן של בנות צלפחד פוסק ה ואומר: "כן בנות צלפחד דוברות - נתון תתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם, והעברת את נחלת אביהן להן."
בשני המקרים ה מתערב לזכותן של הנשים, בסוגיה הקשורה לכבוש הארץ.
האם בנות צלפחד חיפשו לעצמן רכוש, או פרסום? האם היו תאבות ממון? מה מניע אותן?
התשובה היא פשוטה, וחז"ל כבר עמדו עליה : נשים מחבבות את הארץ. דוקא הנשים בעם ישראל מרגישות שלא ניתן לחיות בלי קשר לארץ ישראל. הן גם לא חטאו בחטא המרגלים, ולכן זכו להיכנס לארץ ולא מתו במדבר. כמו שרה אמנו בשעתה מבינות הנשים- שרק עם אחד נוחל פה בארץ ישראל- וזהו עם ישראל. בנות צלפחד לא מסוגלות לראות את עצמן מחוץ לנחלת השבט. ארץ ישראל היא בדמן.
האשה הראשונה בעולם, שנקראה גם חווה, אכלה מעץ הדעת, ובכך גרמה לגרוש מגן-עדן. גן- עדן הוא ארץ ישראל. ארבעה חומשי תורה יעברו, שנים ודורות, עד שתבואנה חמש נשים לפני ה ותתבענה את החזרה לארץ הקודש. את החזרה לגן-עדן.
בסיום קריאת התורה של "מטות- מסעי" אנו זוכים לסוג של תיקון וגאולה. מה שנקרא בימינו- חזרה בתשובה.
לא במקרה, השבוע מתכננים עליה חוזרת לישוב "חומש" בצפון השומרון.
הישוב "חומש", נקרא בעצם על שם חמשת בנות צלפחד. עיר גדולה בשומרון היתה בשם "תרצה". באזור הישוב "חומש" היו חמישה ישובים קדומים על שם חמשת בנות צלפחד ומכאן שמו.
בפרשת "מטות-מסעי" דואגים מאד לנחלות. באים בני-דודן של בנות צלפחד לפני משה ודואגים- מה יהיה אם בנות צלפחד יתחתנו עם גבר משבט אחר? הרי אז תסב הנחלה על שמו?
רק בפרשתנו, לענייננו, פוסק משה, שאכן, בנות צלפחד תשתדלנה להנשא לגברים מבני שבטן. לעתיד לבוא- תהיה בחירה חופשית.
מסופר עליהן, על הרווקות המפורסמות, שאכן נשאו להן גברים מבני השבט, וגם ילדו ילדים שהמשיכו את השושלת לתפארת בני מנשה, בן יוסף הצדיק.