את כנס קולך תשס"ז, הכנס הראשון שלה כיושבת ראש החדשה של התנועה, בחרה רחל קרן לפתוח בלימוד הלכה מתוך השולחן ערוך וביישומה למעשה על ידי ברכת שהחיינו. ניתן לראות בכך בחירה רגילה של אישה שבאה מעולם בית המדרש, ושימשה בעברה כראש בית מדרש לנשים. אולם מול העדרה הבולט של חנה קהת, מייסדת קולך ויושבת הראש הראשונה ששימשה בתפקיד תקופה ארוכה, ניתן לשאול את שאלת המודעות.


חנה קהת אמנם פרשה מראשות התנועה לפני כמה שנים אולם עדיין, בציבור הרחב מזוהה קולך יותר מכל עם חנה קהת וחנה קהת עם קולך. לפני מספר חודשים שיחררה קהת אמירה פרובוקטיבית לחלל העולם, בהמליצה לנשים שאינן דתיות להינשא שלא כדת משה וישראל. ובכך לוותר על נישואים דתיים.

תנועת קולך מיהרה להתנער מאמירה זו.

בפתיחת הכנס במילים "שולחן ערוך בסימן רכ"ה סעיף א..." מיצבה יושבת הראש החדשה את תנועת קולך כנאמנת להלכה האורתודוכסית. זהו שלב נוסף בניסיון של קולך החדשה להפוך את נושאי המאבק שלה למובנים לציבור ולשתף ציבור

רחב יותר בתפישותיה.


אולם אל דאגה, הקול הא-הלכתי נשמע כבר בראשית המליאה הראשונה אשר זכתה לשם "בתי דין אלטרנטיבים - פתרון או מיחזור". יושב ראש המליאה, הפרופ פנחס שיפמן, דיבר על האפשרות ל"הלכה אלטרנטיבית", מונח שהרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, התקשה לקבלו והעדיף להשתמש במילים "הלכה המיתרגמת לתורת חיים עכשווית". עצם נוכחותו של הרב רוזן במליאה זו, ראויה לברכת שהחיינו, שכן, בעברו יצא הרב ישראל רוזן, פעמים רבות, כנגד נשות קולך. אולם כנראה שכאשר קיימים אינטרסים משותפים ניתן לשתף פעולה גם עם אוייבי העבר כנגד אוייבי ההווה.

דומה שעוד בטרם הוקמו בתי הדין האחרים הם יצרו התעסקות רבה בשמם. הרב רוזן יצא כנגד הכינוי "אלטרנטיביים" אשר לדבריו הוא בעל קונוטציה של התרסה וכן כנגד הכינוי בתי דין ידידותיים, שכן ידידותי לצד אחד אינו ידידותי לאחר, הוא העדיף לדבר על "בתי דין חברתיים".

הצעתו של הרב רוזן, אשר לטענתו שותפים לה רבני צוהר והיא מלווה בברכת רבנים חשובים כדוגמת: הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, הרב בקשי דורון, הרב ליכטנשטיין הרב עמיטל הרב דב ליאור ורבנים נוספים שביקשו שלא להזדהות בינתיים, כוללת בתי דין שיפעלו מכוח בוררות ולהם ימונו דיינים בעלי אגנדה הלכתית מתחשבת. אשר ידון בכל השאלות הממוניות בין בני הזוג ויותיר לבתי הדין הרבניים את סידור הגט בלבד. כוחו של בית דין זה יחוזק על ידי חתימה טרום נישואין על סעיף (הרב רוזן מתנגד להסכמים טרום נישואים) , המורה כי בכל מקרה של סכסוך יתנהל הדיון באותו בית דין חלופי. הרב רוזן הוסיף בדבריו כי במקרה שבתי הדין הרבניים ינסו להתנגד לבתי הדין החדשים ולא יסכימו לפסוק גט על פי פסקיהם הממוניים של בתי הדין החברתיים ניתן "לנופף מולם" בשוט האפשרות המשפטית, הקיימת לטענתו, לסדר גט גם מחוץ לבתי הדין הרבניים.

הטוענת הרבנית רבקה לוביץ קראה לרבנים מסוגו של הרב רוזן. שלא להותיר את ההישגים והתובנות שאליהם הגיעו הנשים וארגוני הנשים בתחום בתי הדין, מחוץ לדיון. הדיינים בבתי הדין האלטרנטיביים, אליבא דלוביץ חייבים להיות בעלי ידע משפטי בנוסף לידע ההלכתי, בעלי תעוזה הלכתית שתספק פתרונות כוללים וחדשים ולא רק פתרונות טכניים של קיצור תורים וייעול הדיונים. כהרגלה, זכתה לוביץ למחיאות כפיים סוערות בקוראה להשתית את בית הדין על רדיפה אחר הצדק. בצטטה את הדיין חבר בית הדין הגדול, הרב שרמן אשר הודיע בהרצאה שניתנה לפני שנתיים כי הקו המנחה את בית הדין אינו צדק כי אם טהרת עם ישראל (שלא להוציא לשוק אשת איש על ידי גט מעושה), קראה לוביץ להציב את העיקרון של צדק צדק תרדוף כקו מנחה בבתי הדין האלטרנטיביים, בהדגישה כי בית הדין אמון על "צדק תשמור" אולם צדק אינו מושג סטאטי שיש לשמור עליו אלא מושג משתנה הקשור קשר ישיר לערכים ויש לרדוף אחריו.

גם לוביץ התייחסה לשמו של בית הדין, להערת שואלת מהקהל כי השם "אלטרניבים" ראוי דווקא לבתי הדין הרבניים שכן הם המשנים ולכן יש לקרוא לבתי הדין החדשים בית דין צדק או בית דין ישראל, השיבה לוביץ בבדיחות: "חשבתי לקרוא לזה -בית דין שעושה את העבודה שלו אבל זה קצת ארוך מידי"


מושבים רבים עסקו בנושאים מגוונים החל ממושבים שעסקו בשאלות משפטיות הלכתיות כשינויים הלכתיים העשויים לחול משינוי המציאות וגיור ומסורבות גט דרך מושבים שעסקו במקומה של האישה בטקס בתפילה ובקהילה ועד לדיון בנעשה בתוך המשפחה כדוגמת המושבים שעסקו בהדרכת כלות, חינוך מיני, מקומן של הנשים ה"שקופות" - רווקות, גרושות ואלמנות. סיפורים אישיים הובאו וריגשו את קהל השומעים. היום הראשון של הכנס התנהל באווירה נוחה וידידותית. לצד ההרצאות הייתה זו הזדמנות לנשים רבות למפגש חברתי וליצירת קשרים חדשים. בין המושבים יכלו באי הכנס ליהנות מכיבוד עשיר ושתי ארוחות מלאות.


אם לשפוט על פי אווירת הכנס, תנועת קולך אכן מנסה להשתחרר מדימוי ה"פמיניסטיות, לוחמניות בעלות מבטא אמריקאי" שדבק בה והצליח להרחיק ממנה חלקים גדולים בציבור הדתי. יעידו על כך רבנים רבים שאינם נמנים על זרם השמאל הדתי אשר איישו את המושבים.

האם הליכה בדרך רגועה, ערבה ובלתי לוחמנית זו תשרת את מטרת קולך. או כפי שהציג זאת הרב פרופ נחום רבינוביץ, ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים אשר ישב בהרכב שדן במשפט מבוים שהוצג בכנס, "צריך לדעת על מה להרים קול ואיך הדרך להגיע לתיקון". או שמא הליכה בדרך זו תגרום לה להשתרך אחר יתר ארגוני הנשים ולאבד את כוח העשייה שלה? ימים ומעשים יגידו.