האם בחור דתי ששכח לאמר וידוי במנחה ביום חתונתו ישפיע על חיי הנישואין שלו? והאם יש דרך לתקן זאת במהלך החיים? (למשל לקבוע תענית)
כמוכן, אשתי רגישה מידי, מה שגורם לה לבכות ולכעוס על כל העולם לעיתים קרובות, וגם לפני קבלת הווסת, מכל מיני דברים שאמרתי ולא העליתי בכלל בדעתי לפגוע בה.ולעיתים אני חושב שלא התכוננתי כראוי ליום החתונה ושמתי דגש על הטפל במקום על העיקר, למשל התעסקות יתר בהכנות הגשמיות מאשר הרוחניות (לימוד, תפילה, דיבור עלינו עם אשתי לפני בשביל להוריד חששות) וכו'.
גם כאשתי בבכי שנובע מלחץ וחשש ופחד זה עלול לפגוע בפוריות ח"ו, אני כ"כ רוצה רוגע ושלווה, מטריד אותי כשאני רואה את אשתי שותקת ולא מדברת או שבוכה.
למשל לפני הנישואין היו יחסיה עם אמי טובים והיא ממש אהבה אותה, ולאחרונה היא מעדיפה להימצא עם אימי רק בנוכחותי, בכך שהיא אמרה שלאחרונה יוצא מצב של חוסר הסכמה בין אימי לאשתי כשהן מדברות לבד, והיא מבקשת ממני שלא אעמיד אותה בניסיון שעלול לגרום לסכסוך שבין כלה לחמות בדיוק כמו שהיא לא רוצה שיהיה ביני לבין הוריה. ואימי שמה לב לכך שאשתי כבר לא כ"כ רוצה להימצא איתה לבד.
איך לגרום לה יותר לחייך את החיוך האהוב. אני חושב שהיא מפחדת מידי וחוששת, לא רגועה בכך שעסוקה בהשוואות בחיי זוגיות של אנשים אחרים מתוך המשפחה. קשה לנו לדבר על דברים מסוימים עם ההורים, הינו רוצים לדעת מה הגבול של שיתוף ההורים בחיינו ומה כבר נחשב לחטטנות והתערבות לא בריאה. כיצד אנו יכולים לחזק את הקשר בנינו?
תודה ויומטוב
תשובה
שלום
שאלת אותי כאן הרבה מאוד שאלות. בעצם נגעת כמעט בכל תחום אפשרי שקשור לזוגיות.
מה שהיה לפני החתונה וידוי או לא, גשמי או רוחני זה ממש לא משנה. מה שחשוב זה מה אתה עושה עכשיו!
לכן במקום להתעסק בעבר אני מציע שתתעסק בהווה ובעתיד.
וכדי שיהיה טוב יותר מהמצב היום צריך להשקיע כאן ועכשיו ולא בעבר שאי אפשר לגעת בו.
אתה גם מתעסק יותר מידי במה צריך לעשות לאשתך או מה אשתך צריכה לעשות ואיך אתה מוביל אותה לעשות את השינוי, או לאמך כדי לשפר את היחס ביניהם או בינה לבינך. עדיף שתעסוק יותר בך עצמך!
במה אתה!!! יכול להשתפר! מה אתה!! יכול לעשות כדי שלאשתך יהיה יותר כיף להיות איתך. לשמוע יותר ולהאזין לה, לתמוך בה כשהיא צריכה אותך ולהיות שם בשבילה.
אשתך היא לא רגישה מידי! היא פשוט אישה! ולכן צריך להיות מאוד רגיש כשאתה מדבר איתה ולא להעיר לה או לפגוע בה בדברים הכי קטנים שיכולים להיות (ולאט לאט תלמד ממנה מה לא להעיר לה כדי לא לפגוע בה).
לפני קבלת הווסת זאת עת מיוחדת שכל מה שכתבתי למעלה צריך לשים אליו לב שבעתיים, ואני מבטיח לך שאין לך מושג איך היא מרגישה ומזל שאתה לא נמצא במקומה.
התורה כתבה "בצער תלדי בנים", אבל הצער הוא חוזר על עצמו כל חודש בחודשו.
לכן אל תנסה לחשוב בצורה שכלית רציונלית ולנסות לפתור בעיות כמו שאתה רגיל לעשות. מה שאתה צריך לעשות זה ההיפך לגמרי. לתמוך, לעזור, להיות קשוב בלי לתת פתרונות כי למעשה אין צורך בהם. כל מה שדרוש ממך זה לאהוב!
אני מציע לך ללכת לשיעורי תורה בשלום בית, או לסדנאות בזוגיות. יש גם מקומות שיש בהם סדנאות לזוגות חדשים - מאוד מומלץ.
מעבר לכך, אם אתם לא עושים זאת, אתם צריכים לצאת שניכם יחד לפחות פעם בשבוע (מחוץ לבית כדי לשנות אוירה) ולשוחח. פשוט לשוחח ולהשקיע בזוגיות.
אם אתה רוצה לחזק את הזוגיות והקשר ביניכם, צריך כמו כל דבר בעולם, להשקיע בו!
אפשר פעם אחת לטייל מחוץ לבית, פעם ללכת לשבת באיזה מקום לשתות או לאכול משהו. ולצאת יחד כמו שהייתם יוצאים ומדברים לפני החתונה.
אם התחתנתם זה אומר שצריך להפסיק להיפגש? להיפך! הרי זאת המהות של הקשר. להיפגש!
ואיך נפגשים בני אדם אם לא ע"י שיחה, הקשבה, תמיכה, ויכולת לנסות להבין את בן הזוג על כל המורכבות שבדבר.
להיפגש זה לא למצוא פתרונות לבעיות. להיפגש זה כאשר שני בני זוג נפגשים יחד בדעתם ואחד מבין את דעתו של השני ומנסה להבין את עולמו ותחושותיו ולא כדי לפתור את הבעיות שלו. זה יקרה במילא בהמשך אך קודם כל צריך להבין, ולהפנים כמה שאפשר.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים